ח) וז״ש בפרשת פקודי הנ״ל, בטש בוצינא דקרדינותא וזריק לש״ך עיבר. פירוש, כי בוצינא דקרדינותא הוא סוד בחינת שורש כל הגבורות והדינין דמעיקרא, והנה היא עומדת בגו אמא, כי לסבה זו אמרו בזוהר דדינין מתערין מינה. וז״ש באדר״ז דהאי בוצינא דקרדינותא גנוז גו מעוי דאמא כנזכר שם דרצ״ב, ולכן הבוצינא הזאת היא נותנת קצבה ומדה, ומדד משחתא לכל ספירה, כנזכר במאמר קו המדה בכת״י ובריש תיקון ה' שבתיקונים ובמקומות רבים. והטעם, לפי שכל המדידה והקצבה אינם אלא מצד הגבורה, לפי שמצד החסד מורה התפשטות יותר מן השיעור בכל הדברים, אבל הגבורה אינה מנחת לאור עליון שיתפשט, אלא נותנת לו קצבה ומדה עד מקום שצריך שעד שם יתפשט האור ולא יותר, וזהו הבוצינא דמדיד ועביד משחתין בכל ספירה וספירה, וכבר נתבאר כי היא גנוזה במעוי דבינה.