ח) ועתה נבאר הסדר שלהם, הנה מהוי״ה דע״ב אשר בחסד, האורות שלו שעלו למעלה באצילות כשנשברו הכלים, היו ו׳ מדרגות הראשונות. ושאר המדרגות מן הז' ואילך, והוא בכלל, שהוא חשבון ומספר י׳ אותיות המלוי שהם גי' ע״ב, ומשם ואילך כולם ירדו בבריאה עם הכלים, בסוד הניצוצין.
ח) ושאר המדרגות מן הז' ואילך והוא בכלל וכו׳ ירדו בבריאה עם הכלים בסוד הניצוצין וכו': מתחילה צריכים להבין, למה שינה הרב כאן לשונו לבאר המדרגות בכינויים הללו דפנים ואחור דאותיות ופנים ואחור דחשבון, ולמה אינו מכנה אותם בשם עסמ״ב או כח״ב זו״ן כנהוג עד הנה, שהרי כבר נתבאר שפנים דאותיות וחשבונם ה״ס הטעמים שנק׳ תמיד כתר, ואחור דאותיות הם ד׳ הקומות מהמדרגות דהזדככות המסך שנק׳ תמיד ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן או חו״ב תו״מ, וא״כ צריך להבין מאד כונת הרב במה שמסדר אותם כאן בכינויים חדשים: באותיות דפנים וחשבונם, ובאותיות דאחור וחשבונם.
והענין תבין במה שנתבאר בפנים מאירות בתחילת ענף ל״א בד״ה ג׳ בחי׳. ונתבאר שם ענין ד׳ האורות המכונים טנת״א, אשר אלו רפ״ח הניצוצין הם בחי׳ אור הד׳ שנק׳ אותיות עש״ה. ולכאורה יש להקשות על לשון הרב שאומר שאור הד׳ נק׳ אותיות שהם בחי׳ כלים, דאיך מזכה שטרא לבי תרי, דאם הם כלים איך קוראם אור הד׳ וכן בשם ניצוצין הנופלים ע״ש. אמנם באמת נשמר הרב בלשונו ואומר, שהם בחי׳ כלים, דהיינו לאפוקי מכלים ממש. אבל עדיין צריך להבין כונתו בהפרש הזה האמור בין בחי׳ כלים הנק׳ אור הד׳ ואותיות לבחי׳ האורות הנק׳ טעמים נקודות ותגין.
והענין כי כבר נתבאר ערך ההפכי שנמצא בין כלים לאורות, כמ״ש בפמ״ס כאן ובסוף ענף ח׳ עש״ה אשר בכלים העליונים גדלים תחילה, ובאורות התחתונים באים תחילה, באופן שבביאת אור הנפש גדל רק כתר דכלים ושאר הכלים חו״ב תו״מ נשארים בקטנות בלי אור, ובביאת אור הרוח גדל אז כלי דחכמה וכו׳ עש״ה. ולפי״ז תבין שבחסרון בינה וזו״ן דכלים יחסרו כח״ב דאורות ואין כאן מהאורות רק נפש רוח בלבד ואין כאן מהכלים אלא כתר חכמה בלבד, כי הרוח מתלבש בכתר והנפש בחכמה. וע״כ צריכים לבינה יתירה לדייק בכל המקומות אם המדובר הוא מכלים או המדובר הוא באורות, להיות הענין מתהפך מקצה אל הקצה כאמור.
ובאמור תבין, ענין אור הד׳ הנק׳ אותיות, אשר הרב מדייק ואומר אשר האור הזה הוא בחי׳ כלים, כלומר, אשר באמת הוא בחי׳ אור כמו הנקודות והתגין שהרי מזווגם נמשך ויוצא כמ״ש שם, אמנם היחס שלו הוא רק בבחי׳ כלים, דהיינו שהבחן החסרון שלו הוא בבחי׳ התחתונים ולאבעליונים כמו שאר האורות. משום שהוא בחי׳ הניצוצין הנופלים לכלים וע״כ היחס שלו כמותם, שהעליונים גדלים מתחילה כנ״ל.
והנה נתבאר כונת הרב במה ששינה לשונו לכנות כאן המדרגות בשם פו״א דאותיות וחשבונם, דהיינו להורות, על מקום החסרונות שמבאר כאן שמתחילים להיות במדרגות התחתונים דהיינו כמו בכלים כנ״ל, והוא להיותם בחי׳ אור הד׳ שה״ס רפ״ח הניצוצין, שאור הזה נק׳ אותיות כמ״ש בענף ז'. ולפיכך נשמר, לכנות המדרגות בשמות אותיות דהויה, והבן היטב.
וזה אמרו, שהו׳ מדרגות העליונות משם ע״ב נשארו באצילות ומדרגות התחתונות ממדרגה הז׳ ולמטה נפלו לבי״ע דפרודא, שנמצאים העליונים על שלימותם והתחתונים נחסרו, דהיינו בערך ההפכי מהאורות, והוא משום שהמדובר בכאן הוא ברפ״ח הניצוצין שהם אור הד׳ שהוא בחי׳ כלים כאמור.
וטעם הדבר תבין עם המתבאר לעיל בפמ״א ענף ט״ו אות ע׳ ד״ה והנה או״א עש״ה כל ההמשך בענין ביטול אחורים דאו״א וענין הפנים דאו״א שנשאר. ונתבאר דכל שיצא לע״ס דנקודים מתחילת אצילותם מאור העינים דא״ק נק' פנים וכל שהגיע להם אח״כ מאור דיסוד א״ק שהיא כל הגדלות נק׳ אחורים ונתבטל כולו. ונתבאר שם, אשר מאור העינים לא הגיע להם אלא חג״ת נה״י לבד דהיינו רוח ונפש, שהרוח נתלבש בכתר והנפש באו״א שהם ראש הב׳, וב׳ ראשים אלו כוללים כל ג״ר דנקודים. ונמצאים ז״ת בלי אור העינים. והיינו, אשר באורות התחתונים באים תחילה, ובכלים העליונים גדלים תחילה עש״ה. ודע אשר כל מה שנשאר באו״א ולא נתבטל, דהיינו רוח ונפש, לא נפל ממנו ניצוצין לכלים בבי״ע, דענין הניצוצין המה נופלים על ידי זווג הרשימו באור האחורים, ומתוך שאור זה לא נתבטל כלל כי נשאר אפילו אחר שבירת הכלים כנודע, אם כן אין שייך בו ענין הרשימו כלל, שענינה בחי׳ השיורין אחר הסתלקות, וזכור זה לכל ההמשך. והנה נתבאר היטב אשר מאור הפנים שנשאר באו״א לא נפל מהם שום ניצוצין כלל.
והנה כלי שלם כלומר שיהיה בו בחי׳ השפעה לתחתון הימנו צריך שיהיה בו ד׳ מדרגות, דהיינו פנים ואחור דאותיות וחשבונם, כי פנים ואחור דאותיות הם בחי׳ כח״ב זו״ן כמ״ש לעיל. וחשבונם הם בחי׳ המסך שעליו נעשה הזווג להשפיע למטה. ומובן מאליו אשר בחוסר החשבון, דהיינו המסך אין שם זווג להשפיע למטה, וא״כ אין שם אלא כח״ב זו״ן דאור הנקבה, דהיינו המקבלים ואינם משפיעים.
ובזה תבין סוד שש המדרגות שנשארו בע״ב, כי כבר ידעת אשרהרוח והנפש שהשיגו ג״ר דנקודים מאור העינים נשארו אפי׳ אחר שביה״כ, אשר הרוח נתלבש בכתר והנפש בחכמה. ולפי״ז נמצא אשר בכתר שה״ס הויה פשוטה בלי מילוי יש שם ד׳ מדרגות שלימות, שהם פנים ואחור דאותיות וחשבונם, להיות שמה אור הרוח שהוא משפיע לכלי החכמה שה״ס הוי״ה במילוי יודין, וכיון שהוא משפיע א״כ בהכרח שיש שם גם בחי׳ פו״א דחשבון שה״ס המסך כנ״ל. אמנם בחכמה שה״ס הוי״ה במילוי יודין אין שם מאור העינים אלא אור הנפש שהיא בחי׳ הסיום דכל מדרגה, משום שהמסך שבה אינו ראוי לזווג ולהתפשט עוד כמ״ש בפמ״ס ענף י״ג עש״ה. ולפיכך נבחנת הויה זו שאין שם אלא ב׳ מדרגות העליונות דהיינו פו״א דאותיות שהם כח״ב זו״ן דנפש אבל בלי חשבונם, כי החשבון שה״ס המסכים אינם מזדווגים שם להיותם משום זה מסיימי המדרגה כנ״ל. וזה אמרו, שחכמה דע״ב אין לה זולת ב׳ מדרגות עליונות שהם פנים וריבוע דאותיות בצורתם בלבד בלי חשבונם, כי הפנים ה״ס כתר דאור הנפש והריבוע ה״ס עסמ״ב דנפש, אמנם בלי המסכים שנק׳ חשבון, משום שאין נוהג בהם התפשטות וזווג, כאמור.