ה) וטרם שנבאר מספר כל אחד ואחד צריך שנקדים הקדמה א׳ והוא זה, דע כי כאשר יצאו הי׳ נקודים מנקבי עינים דא״ק כנודע, הנה בצאתן הניחו רושם שלהם בעולם אצילות, והוא: מנקודת הכתר שלהם נעשה ממנה אח״כ כשנתקן עולם האצילות בחי׳ פרצוף א״א. ומנקודת חו״ב נעשה ב׳ פרצופים או״א. ומן חסד עד היסוד שבהם שהם ו״ס, נעשו פרצוף ז״א. ומן היוד נעשה פרצוף נוק' דז״א.
ה) הנה בצאתן הניחו רושם שלהם בעולם אצילות וכו': פירוש, כדוגמת הבנאי שמתחילה רושם הרשימות איך לבנות ואחר כך בונה והולך עד שמשלים הבנין בשיעור כל אותן הרשימות שרשם מתחילה, ועל דרך זה נבחנות עשר ספירות דנקודים כלפי עולם האצילות, דאף על פי שנתבטלו אחורי כח״ב ונשברו כל הז״ת מכל מקום הרשימות שלהם נשארות שמורות וקיימות לעולם האצילות, כלומר, שה׳ פרצופי אצילות עתידים בגמר התיקון להתגדל באותה הקומה שהיו בעשר ספירות דנקודים בעת גדלותם בהארת יסוד דא״ק, כמבואר בענף הקודם.
וזה אמרו, הניחו רושם שלהם בעולם האצילות. כאמור, שחמשה פרצופי אצילות נבנים והולכים על פיהם דעשר ספי׳ דנקודים: אריך אנפין ואו״א נמשכים מג״ר דנקודים, ע״כ עתידים לקבל קומתם. וזעיר ונוקביה דאצילות נבנים ונמשכים משבע תחתונות דנקודים, וע״כ עתידים לשוב לקדמותם ולקבל קומתם.