מ) גם יש בחי׳ אחרת, והוא ד׳ אותיות השם בהיותן במילוי, כי אז הם בחי׳ דינין, כי מילוי גי׳ אלהים, ועוד, כי שורש הוי״ה הם ד' אותיות עצמן, אבל מלואם הוא ביאור הוי״ה ויציאת אורותיהם לחוץ.
מ) בחי׳ אחרת והוא ד' אותיות השם בהיותם במילוי כי אז הם בחי' דינין וכו': כבר נתבאר זה לעיל בד״ה שורש האורות ועיקרן, אשר ע״ס של אור ישר שבכל מדרגה בכל מקום שהוא, נבחנים ביחוד בשם בן ד׳ אותיות י״ה ו״ה: ג״ר בי״ה, וז״ת בו״ה כנודע, וע״ס דאו״ח שבכל מדרגה נבחנות רק במילויים שבד׳ האותיות, הנשמעים רק במבטא בעל פה, דהיינו: ו״ד דיוד, יוד דהי, א״ו שבו׳ וכו'.
וזה אמרו, והוא ד' אותיות השם בהיותם במילוי כי אז הם בחי' דינין, כי מילוי בגי' אלקים, עכ״ל. פי׳, כי המלכות נק׳ בשם אלקים שמורה על דין, והוא מכח צמצום הא׳ שהיה בנקודת המלכות, שנמצאת משום זה בכח המעכב על אור העליון שלא להשפיע ממנה ולמטה, וע״כ נבחנת בבחי׳ עביות וקשיות, שמשמעותן היא שאור העליון אינו עובר למטה ממקום מציאותה, ונבחנת משום זה בסוד המסך המזדווג עם האור העליון בסוד זווג דהכאה המעלה ע״ס דאו״ח כמפורש לעיל בדברי הרב בענף ד׳ עש״ה וכבר הארכנו בענין זה די באר.
ולפיכך, גם ע״ס דאו״ח הנובעות ועולות מהמלכות ומלבישות לע״ס דאור ישר, נבחנות ג״כ בשם עביות ודין מחמת שורשם שהיא המלכות. אמנם בע״ס דראש להיות המסך נמצא שם מלמטה מע״ס דאור ישר, ע״כ אין העביות והדין שבה יכול להתעלות למעלה ממקור מציאותה, ולפיכך נבחן כל ראש שאין בו כלים רק שרשי כלים כמ״ש לעיל. וע״כ נק' רק בד׳ אותיות הפשוטות של השם ולא במילויהם. אמנם ע״ס דהסתכלות ב׳ הנמשכות ממלכות של ראש ולמטה, כבר נבחן בהם כל העביות והדין בע״ס דאו״ח שלהם הנמשכות להם ממלכות של ראש העומד ממעל להם. ולפיכך אותם ע״ס שלמטה מפה נבחנות בכל המדרגות בכלים גמורים ומרומזות בד׳ אותיות הויה במילוייהם, להורות שיש בהם בחי׳ דינין, כאמור.
ועוד כי שורש הויה הם ד׳ אותיות עצמם אבל מילואם הוא ביאור הויה וכו': והיינו כאמור למעלה, אשר ע״ס דאו״י שהמה העצמות והשורש דהמדרגה ההיא, רמוזות רק בד׳ אותיות הפשוטות בלי המילוי, ורק ע״ס דאו״ח המלבישות לע״ס דאו״י המה הן רמוזות במילויים. וכבר ידעת מ״ש הרב לעיל בענף ד׳ אות ח׳ ד״ה ואמנם, שבענין ד׳ הבחי׳ דאור ישר אין שום הבחן בין עולם לעולם ובין מדרגה למדרגה, שאין לך ספירה ופרצוף מראש עולם אצילות עד סוף העשיה, שלא יהיה בו ע״ס דאור ישר, שה״ס ד׳ אותיות הויה הפשוטות, וכל השינויים הנמצאים בין המדרגות הוא ביחוד בהבחן המסך שבין המדרגות בסוד הקומה של ע״ס דאו״ח העולה מהמסך, עש״ה בפמ״ס ובפמ״א.הכוללות כל עולם ועולם בכללות יחד, כולם כאחד הם בחי' הויה א' בכל מקום שהוא בין בכללות ובין בפרטות, כנ״ל, ויוצא מכל אות ואות מהם הויה א' וכו', והוא כי מכל אות ואות משם הויה יוצא שם הויה א', ואין חילוק בינהם אלא באופן מילויהם, וזהו ענינם כי יוד וכו' יש בו הויה במילוי ע״ב, ומה' יוצא הויה במילוי ס״ג, ומהו' יוצא הויה במילוי מ״ה, ומה״ת יוצא הויה במילוי ב״ן עכ״ל ע״ש. והנך רואה שיציאת אורותיהן של כל הויה לחוץ, המה רק ע״פ ד׳ מילויים ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן, שהמה אינם מחולקים כלל בע״ס דאור ישר רק בע״ס דאו״ח, כנ״ל בדברי הרב, שאין חילוק בינהם אלא באופן מילויהם. עיין בפמ״ס דף קס״ט ד״ה פירוש, והבן היטב וזכרהו, שהוא הבית שער לכל הבנה פרטיות בחכמה.
וזה אמרו, אבל מילואם הוא ביאור הויה ויציאות אורותיהם לחוץ, עכ״ל. כי הביאור וההבחן דכל הויה אם הוא מאצילות או מבי״ע, אינו מתבאר רק בבחי׳ אותיות המילוי שבשם הויה שבהם, כלומר, בשיעור קומה של או״ח העולה מהמסך.
וע״כ המילוי הוא ביאור הויה ויציאות אורותיהם לחוץ, דהיינו: ד׳ המדרגות עסמ״ב היוצאות מכל אות בשם הויה, כמ״ש הרב בע״ח שער א׳ ענף ה' בד״ה עוד צריך וז״ל, כל הי״ס הכוללות כל עולם ועולם בכללות יחד, כולם כאחד הם בחי' הויה א' בכל מקום שהוא בין בכללות ובין בפרטות, כנ״ל, ויוצא מכל אות ואות מהם הויה א' וכו', והוא כי מכל אות ואות משם הויה יוצא שם הויה א', ואין חילוק בינהם אלא באופן מילויהם, וזהו ענינם כי יוד וכו' יש בו הויה במילוי ע״ב, ומה' יוצא הויה במילוי ס״ג, ומהו' יוצא הויה במילוי מ״ה, ומה״ת יוצא הויה במילוי ב״ן עכ״ל ע״ש. והנך רואה שיציאת אורותיהן של כל הויה לחוץ, המה רק ע״פ ד׳ מילויים ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן, שהמה אינם מחולקים כלל בע״ס דאור ישר רק בע״ס דאו״ח, כנ״ל בדברי הרב, שאין חילוק בינהם אלא באופן מילויהם. עיין בפמ״ס דף קס״ט ד״ה פירוש, והבן היטב וזכרהו, שהוא הבית שער לכל הבנה פרטיות בחכמה.