כא) וז״ס תפילת יוצר דשחרית דשבת שתקנו בו ז״פ הכל. והטעם היות לו יתרון זה הוא, כי אם לא היה בו כח שיוכל לעלות עד הדעת שהוא נשמת הו״ק ושם הוא מקום הה״ח כנודע שהם בחי׳ טפת הזרע, לא היה בו יכולת וכח להוריד טפת הזרע (נ״א הזווג) בנקבה בעת הזווג, ולהמשיכם ממש משם מן הדעת. ודע, כי אין ענין זה נאמר, אלא בפנימיות היסוד כמ״ש במ״א, כי משליש עליון של היסוד ממנו נעשה בחי׳ ת״ת ז״א בעת הגדלתו, ושם הוא אותו בחי׳ היסוד אשר נעשה ממנו הת״ת, ובבחי׳ זו הוא מזדווג עם לאה.