ח) ואמנם שאר האורות גם הם ירדו ממקומם, חוץ הת״ת שנשאר במקומו כנ״ל ולא ירד. ונמצא כי בלי ספק שאורות האחרים שירדו ממקומם אע״פ שביארנו שהיתה ירידתם לצורך הכלים להאיר להם, עכ״ז בהיותם למטה ממקומם נחלש כוחם מעט, ולכן אין להם כח לעלות למעלה, אבל אור הת״ת אשר עמד במקומו ולא נשתנה טעמו וכחו בו חזק, וע"כ בראותו עצמו בלתי כלי אפשר לו שיעלה למקום אשר יצא משם, כי לא יחפוץ להשאר ערום מגולה בלי לבוש, ויחזור אל הבינה אל המקום אשר עמד שם בראשונה, ואם ככה יעשה נמצא שיהיה מרוחק מאד מכלי שלו וימות לגמרי.
ח) חוץ הת״ת שנשאר במקומו כנ״ל ולא ירד: והיינו כמ״ש הרב לעיל בענף כ״ב שכל אחוריים דאו״א נגמרו לירד במות הגבורה, כי אותו שליש ת״ת הוא אל אבא בערך היסוד, והיסוד כולו פנים, ואין לו אחוריים לירד ממנו, ועש״ה בפמ״א.