כא) והנה נמצא שאלו האורות שמהחזה ולמטה באים מכוסים, וכבר ידעת שהתעלמות האור וכיסויו הוא מציאות תיקונו, כי עי״כ יש כח בכלי לסבול האור להיותו בא מלובש, וא״כ לא יהי׳ שוים שבירת הכלים שמחזה ולמטה, שהם: ב״ש תתאין דת״ת, ונה״י, ומלכות, אל שבירת הכלים של הדעת, חסד, גבורה, ושליש עליון דת״ת, כי ודאי יותר גדולה תהיה שבירת העליונים משבירת התחתונים.
כא) נמצא שאלו האורות שמהחזה ולמטה באים מכוסים וכו': וצריך שתבין כאן אשר ענין הראש דישסו״ת וענין האחוריים דאו״א שנפלו הם ענין אחד. דהיינו שהם בחי׳ התפשטות ב׳, אחר שנזדכך מסך דאו״א עלאין לגמרי, אשר אז נתפשטו ג׳ הקוין שהיו בראשייהו דאו״א אל מקום ג׳ מלכין קדמאין: דעת חסד גבורה וחצי ת״ת העליון, כמ״ש הרב לקמן בענף כ״ד וכ״ה, ומסך זה כבר ידעת שהוא בעיקר מבחי״ב, כי בחי"ד כבר נזדככה באו״א, כמ״ש לעיל, ונמצא אשר האורות דד' מלכים התחתונים ת״ת נו״ה יסוד ומלכות אשר נתפשטו מראש דישסו״ת, כבר הם מכוסים באחוריים חדשים אלו דבחי״ב, ונודע שה״ס מדת הרחמים הממתק לבחי״ד, כמ״ש באורך בענפים הקודמים.
וזה אמרו, שאלו האורות שמחזה ולמטה באים מכוסים. וכבר ידעת שהתעלמות האור וכיסויו הוא מציאות תיקונו, שעי״כ יש כח בכלי לסבול האור להיותו בא מלובש, עכ״ל. דהיינו כנ״ל, דאע״ג דהאור יותר קטן בראש דישסו״ת, משום דבחי״ד כבר נזדככה ובחי״ב שולטת שם בעיקר בגלוי, מ״מ זה עצמו הוא סיבת תיקונו, להיותו במדת הרחמים המגולה, אשר ע״כ אין הקלי׳ והדינין יכולים להתאחז בו.