ל) וכן הנקודות יש להם הברות כמו א (בקמץ), א(בפתח), א(בצרה), א(בסגול), א(בשווא), א(בחולם), א(בחיריק) א(בקובוץ), א(בשורוק), אבל התגין אין להם שום תנועה ונדנוד בעת קריאת האותיות, והטעם כי בחי׳ הטעמים והנקודות הם מורים בזמן שהאורות בתוך הכלים. ולכן הם נרגשים ונדנדים בעת קריאת האותיות, יען כי ע״י הנקודות והקריאה הם מאירים בתוך כליהם, שהם האותיות, אבל התגין מורים על זמן היות האורות על גבי האותיות וחוץ להם, שאז אין להאותיות שום נדנוד ותנועה, כי רוחניותם נסתלק מתוכם, אמנם עומדים עליהם מרחוק, להאיר להם הארה מועטת, כדמיון התגין העומדים זקופים על האותיות, לא בתוכן.