א) ונבאר עתה ענין אחורים דאו״א, שגם הם נפלו ונשברו, ותחלה צריך לבאר הקדמת פב"פ ואב"א. והענין כנ"ל, כי מקום הקליפות והחיצונים הם אחורי נוקבא דז״א, ושם הם נדבקים, ואמנם ג"כ באחור ז"א יש קצת אחיזה, והנה טרם ברא אלקים אדם על הארץ, היה כח בקליפות לינק שפע מקדושה, בסוד ואדם אין לעבוד את האדמה, ואחד מעבודת האדמה הוא כיסוח קוצים מן הכרם, אשר לזה צריך מצות מעשיות. אבל כאשר נאצלו ז"ת, עדיין לא היה אדם הראשון התחתון נברא בעולם, יצאו ז״ן אב״א, מפני פחד החיצונים שלא יינקו, כי אם היו עומדים פב״פ היה לקליפות מקום להתאחז במקום אחיזתן שהמה אחוריים לינק, כי מפנים לא יוכלו לינק, ולכן הוצרכו להיות מתדבקים אב״א, כדי שלא יוכלו החיצונים לינק משם.
א) הקדמת פב״פ ואב״א וכו': כבר ידעת פירוש תיקון קוין שה״ס המתקלא, דהיינו הלשון שבמאזנים המכריע בין ב׳ הקצוות חסד ודין. כי מכח החיבור דנה״י דבחי״ב שה״ס נה״י דס״ג עם נה״י דבחי״ד שה״ס נה״י הפנימיים דא״ק ונתקנו בסוד מ״ן, אז עלו מ״ן אלו עד ע״ב דגלגלתא דהיינו חכמה שבכתר, ומכח זה נעשו בחי׳ דו"נ, דהיינו ב׳ קצוות חסד ודין בכל ע״ס, וסוד המסך המעלה או״ח ה״ס המכריע ביניהם בסוד המתקלא, ונמצאים חסד ודין פב״פ בקומה שוה.
והנה המסך הזה כבר ידעת שהוא כלול מב׳ בחי', מסוד המ״ן שה״ס דינא רפיא ודינא קשיא, כי יש בו מבחי"ב ומבחי״ד מחוברות יחד ואו״ח עולה מבין שניהם, כמ״ש לעיל, אמנם כאן סו״ה וכל אחוריהם ביתה, אשר מטרם שנברא אדה״ר היתה הנקודה דבחי״ד בגניזו, ולא היתה מגולה לחוץ זולת הנקודה דבחי״ב שה״ס הרחמים כנ״ל, והיה זה כדי שלא תהי׳ אחיזה לחיצונים, כמ״ש בפמ״ס בענף א׳ אשר כל אחיזתם ושורשם של החיצונים והקליפות היא בנקודה דבחי״ד, ע״ש.
והנה באופן זה הנזכר, אע״ג שאין אחיזה לחיצונים כאמור, כי האחורים מכוסים בפנימיות ורק הפנים מגולה כלפי חוץ, עכ״ז קומתם בקטנות והמה חסרים ג״ר ואין בהם אלא קומת זו״ן, מפני שהמ״ן עלו עד החכמה ונמשך האו״י והאו״ח מכתר לחכמה ומחכמה לכתר ובאופן זה אין שם אלא קומת ז״א, כמ״ש לעיל בענף ג׳ עש״ה ובפמ״ס שם וזה שנק׳ אב״א. והבן היטב.
וע״י מצות ומעשים טובים הצדיקים מעלים מ״ן ואז חוזרים פב״פ. פירוש, כי עי״ז המה ממשיכים מזווג העליון טיפין דחו״ג, אשר החסדים בעצמם לאט לאט המה מגלים הבחי״ד לחוץ בסוד המסך, ומאחר שאין האחור מתגלה אלא ביחד עם החסדים, אז אין פחד מהחיצונים, כי החסדים מעוורים עיניהם ואינם יכולים להתאחז באחורים, עד שנשלמים האחורים להתגלות ואז נעשה עליו זווג דג״ר וגדלות שקומתו עד הכתר, כנודע שאין קומת הכתר מתגלה זולת על מסך דבחי״ד, וכבר הארכנו בזה בענף ג׳ ובענף ד׳ בפמ״ס עש״ה.
וזהו שנק׳ פנים בפנים, כי אז נמצאים החסד והדין בקומה שוה, כי מטרם שנתגלה הדין בסוד המסך הרי היו בבחי׳ ו״ק, ועתה בכח גילוי הדין חזרו לקומת כתר, אלא שהדין לא היה יכול להגלות בטרם שנתגלו טפין דחו״ג שע״י מצוות ומע״ט כנ״ל, ולפיכך נמצאים שניהם במעלה אחת בענין המשכת הג"ר שזהו נק' פנים בפנים והבן היטב.