ד) ודע, כי הבינה היא בחי׳ ט״ס הראשונים, והתבונה היא בחי׳ המלכות של הבינה הנ״ל. ודע, כי כמו שרחל נוקבא דז״א, עם שהוא בחי׳ מלכות שלו עכ״ז מלבשתו מהחזה ולמטה, כן תבונה זו שהוא המלכות דבינה, מלבשת את הבינה מהחזה ולמטה בלבד.
ד) הבינה היא בחי׳ ט״ס הראשונים וכו': וזה נמשך מפרצוף ס״ג דא״ק שמטרם עליית המ״ן, שהם שם בסוד ראש הס״ג וגופא דס״ג, כנ״ל. ולפיכך, גם בעולם התיקון נבחנים תמיד לראש וגוף, שהראש ה״ס או״א עילאין, והגוף שמפה דאו״א עילאין ולמטה ה״ס הגוף. ונודע שכל ע״ס של הגוף, אינו אלא בחי׳ התפשטות המלכות של ראש לע״ס מינה ובה, עד מלכות דמלכות בסוד התפ״ב. וזה אמרו, שהבינה דהיינו או״א עילאין, ה״ס ט״ר שבראש, והתבונה ה״ס התפשטות מלכות דאו״א לבחי׳ הגוף, כנ״ל.
ודע כי כמו שרחל וכו׳ מלבשתו מהחזה ולמטה וכו': משמיענו בזה אשר מסוד עליית מ״ן ואילך, נבחן בחי׳ ירידה לכל הפרצופין, כי בפרצופי א״ק שמטרם עליית המ״ן, נתבאר שכל תחתון היה מלביש לתוך וסוף דעליון, דהיינו מפה של ראש ולמטה, אמנם בסוד עלית המ״ן, אשר הסת״א נתעלה מן הפה ונעשה בנקבי העינים, נבחנים אח״פ לתוך שה״ס חג״ת, תמצא שהסת״ב נעשה על הפה ולפיכך ירד הפה לבחי׳ חזה, שה״ס מלכות דמלכות, שעליה נעשה הסת״ב כנ״ל. וכמו״ש בענפים הקודמים ובפמ״ס כאן, אשר ע״כ התחתון ששורשו ומקורו מתחיל רק מהפה, אינו יכול להגביה את עצמו למעלה מהמקור שלו כנודע, ונבחן ע״כ שמלביש לעליון רק מחזה ולמטה היות שהפה קיבל לבחי׳ חזה כאמור.
וזה אמרו, כמו שרחל וכו' כן תבונה זו שהוא המלכות דבינה וכו' עכ״ל. רצונו לומר שהיא בחי׳ התפשטות המלכות הכללית שה״ס פה של ראש, והיתה ראויה שתלביש לבינה מפה ולמטה, כלומר, מבחי׳ הסתכלות א׳ כמו שהוא בפרצופי א״ק. ואומר, שעם כל זה מלבשת את הבינה מחזה ולמטה בלבד עכ״ל. כלומר, כי מאחר שהפה ירד וקיבל לבחי׳ הסת״ב כאמור, הרי ה״ס מלכות דמלכות שנקרא חזה כנ״ל ע״ש, ונמצא, אשר כבר איננה בחי׳ המלכות הכללית דבינה כמו שהיתה בפרצופי א״ק שמטרם עליית המ״ן, באופן שעתה נבחן שהתחתון מלביש לעליון רק לבחי׳ נה״י שלו לבד, דהיינו הסוף של העליון, ולא לבחי׳ חג״ת נה״י כמלפנים בא״ק, והבן היטב.