ס) וטעם הדבר הוא, כי אלו האורות שנמשכים עד שבולת הזקן, נחלקו לג'. כי הכתר לקח מבחי׳ האזן עצמה, ממה שהראיה שואבת בהסתכלות באור האזן, ומכ״ש שנכללים בו ב׳ אורות אחרים, ומזה נעשה כלי לכתר נקודים. ואבא לקח ממה שהראיה שואבת מאורות החוטם וגם אור הפה נכלל בו, ומזה נעשה כלי חכמה דנקודים. ואימא מקבלת מהסתכלות בפה לבדה, ומשם נעשה כלי בינה דנקודות.
ס) כי הכתר לקח מבחי׳ האזן עצמה וכו׳: כבר ידעת סוד מלכות דעליון הנעשה כתר לתחתון, שהוא משום שכל תחתון נאצל ויוצא מהתפשטות הפה של ראש דעליון, שה״ס מלכות דעליון. וזה נתבאר היטב בענפים הקודמים, שהפה של הראש מחויב להתפשט ב׳ פעמים: התפשטות ראשונה היא לגופו עצמו, והתפשטות שניה היא שייכת לנאצל הימנו, שנק׳ בשם המדרגה התחתונה אליו, ונמצא שמלכות דעליון שנק׳ פה מתלבשת בתחתון, שהרי כל בנינו של התחתון אינו אלא התפשטות פה דעליון וזכור זה. גם נתבאר שמתיקון דעליית מ״ן ואילך, בהכרח שיוצא מכל זווג ב׳ פרצופין: פרצוף פנימי, שמקורו מתחיל מנקבי עינים דעליון. ופרצוף חיצוני, שמקורו מתחיל מפה דעליון, כמ״ש באורך בפמ״ס. גם נתבאר, שמזווג הפנימי דעליון שה״ס נקבי עינים, אין הארת עצמותו מתפשטת לתחתון, להיותו נמצא מתחת הטבור שלו, כי פה דראש כבר נחשב לטבור, שה״ס הכלי דהסתכלות ב׳ דזווג הפנימי, שאור העצמות שה״ס ע״ב, מסתיים תמיד למעלה מטבור כנ״ל. אמנם התחתון נוטל מזווג החיצוני דעליון, הנק׳ הסתכלות עינים באח״פ, אשר מלכות הזאת דזווג החיצוני ה״ס מלכות דעליון המתלבשת בתחתון האמור למעלה.
ודע אשר מלכות זאת הגם שהיא בחי׳ מלכות דחיצוניות כאמור, הרי היא כלולה ג״כ ממלכות דפנימית. כלומר, מהמלכות שבנקבי עינים, כמ״ש בע״ח שער י״ד פ״ט ע״ש. ולפיכך כשמתלבשת בתחתון הרי היא מוציאה ג״כ בראש התחתון ב׳ זווגים: זווג פנימי בנקבי עינים דראש התחתון, וזווג חיצוני בפה דראש התחתון. ודע, שע״ס היוצאות ע״י זווג הפנימי על המלכות של נקבי עינים ה״ס נקודת הכתר, כי המה עיקר הראש דנקודים, שה״ס מנקבי עינים ולמעלה, וע״ס היוצאות ע״י זווג החיצוני על המלכות שבפה, ה״ס ב׳ הנקודות חכמה ובינה דנקודים, שכלפי הפנימי כבר המה בחי׳ גופא ולא ראש, כנ״ל.
ובזה תבין היטב סוד שבולת הזקן שה״ס מלכות דע״ב, הכלולה מב׳ המלכיות דראש ע״ב, המלובשות בראש הס״ג בסוד מלכות דעליון המתלבשת בתחתון כאמור. אשר המלכות דפנימיות, מכנה הרב בשם אור האוזן, וזה אמרו כי הכתר לקח מבחי׳ האזן עצמה וכו׳. ומלכות דחיצוניות מכנה הרב בשם חו״פ. וזה אמרו, ואבא לקח ממה שהראיה שואבת מאורות החוטם וכו', והבן.