פ) פירוש, שהיה נכנס הנקודה דעתיק בתוך נקודה א' של אותן הז' נקודות בסוד פנימיותן, ואז היתה נשארת אותה הנקודה הא' בסוד לבוש אליה. וכן היה בכל ז' הנקודות, כי ירדו הז״ת דעתיק ונתלבשו בז' נקודות הראשונות, ואורות הז' נקודות הראשונות נשארו מקיפים וסובבים אותם בסוד מלבושים, כמ״ש. וזהו הדחיה שהיו דוחין אותן, הרי ביארנו פנימית ועצמות העתיק, איך נעשו היוד שלו.
פ) מקיפים וסובבים וכו': ויש בזה הבחן גדול הנוהג בכל פרצוף ופרצוף מא״ק ואבי״ע, שבכל אחד יש בחי' ע״ס שהם בחי' עצמות הפרצוף ההוא, ועוד יש בחי' ע״ס שהמה מלבושים חיצונים עליו, ועי' בפמ״ס.
בסוד מלבושים: ענין מלבוש, יורה שבא למלאות על חסרון הגוף המתלבש בו. ושורשו הוא נמשך מסוד ההסתלקות שקרה בתחילת התפשטות כל גוף מפרצופי א״ק, ואח״כ נמשך במקומו התפשטות שניה כמ״ש לעיל בעה״ח ענף ו' וז' ע״ש ומתוך שאורו של התפ״ב חוזר ומשיב האורות שנסתלקו מהגוף, ע״כ נק' בשם מלבוש, ועי' בפמ"ס ענף ט' שהארכנו בזה.
שהיו דוחין אותן: כלומר, שנדחו מבחי' פנימית לבחי' מלבושים כנ״ל. ודע אמנם כי עיקרי האורות של ז״ת דעתיק נתהוו לבחי' או״מ לפרצוף עתיק. ונמצא מתוך כך אשר או״מ דעתיק קטן מאו״פ שלו, כי או״פ שלו מהתפשטות ג״ר והאו״מ מבחי' ז״ת.
פנימית ועצמות העתיק וכו': כי הראש דעתיק נעשה מג״ר דנקודים ונק' רדל״א. וגוף דעתיק דהיינו ז״ת שלו, המה מבחי' התפשטות אור מהג״ר. אמנם כלים דז״ת דעתיק נעשו מהבירורין שעלו מבי״ע, כמ״ש בע״ה.