י) ולפי שכאשר האור הא' חזר ונסתלק היה מסתלק בבת אחת וברגע אחת, לכן כל מציאות אור הנשאר נעשה רק מציאות כלי אחת, והוא נקרא בחי' כלי הנקרא כתר, כי עדיין אור העליון לא היה נבדל ביוד ספירות, כי עדיין לא היה ניכר היותן יוד ספירות. ומה שנקרא כתר ולא ספירה אחרת, הטעם כי לעולם הכתר קרוב אל המאציל.
י) ומה שנקרא כתר וכו' כי לעולם הכתר קרוב אל המאציל: כלומר, דכל עוד שהכלים אינם מוכנים להתלבשות העצמות בהם עדיין נחשבים לבחי' שורשים לכלים, שלא יצאו עוד לגמרי מבחי' מאציל לבחי' נאצל, וע״כ נקראים כתר דהיינו בשם השורש.