ט) והנה ד' זו, כבר אמרנו לעיל שאינה נפסקת, אבל יש הוראה אחרת אליה, והוא כאשר תקח הה' שבאוזן ימין שמספרה יוד ספירות כנ"ל, והרי הוא בחי' יוד אחת, ותצרפנה ותחברנה עם הה' שבנקב ימיני של החוטם שצורתה ד' ו', כנ"ל, הרי הכל הם צורת י' ו' ד', והוא ציור כזה יוד למעלה, ו' באמצעיתא, ד' למטה. גם אם תקח יוד שבנקב אוזן שמאל ותחברנה עם ו' ד' שבנקב חוטם שמאל, הרי אלף ב', שצורתה י' ו' ד', והרי ב' אלפין בציור י' ו' ד'.
ט) והנה ד' זו וכו' שאינה נפסקת: כלומר, דהוראת הד' היא בעוד שאור נה"י כלול בחג"ת טרם שנפסק והבן.
אבל יש הוראה אחרת וכו': דהיינו אשר הו' שה"ס הפסיק מתפשט אליה בסוד המסך שעולה מבחי' ד' לבחי' ג' ומעלה הימנה או"ח, וה"ס א' דהוי"ה דס"ג הנרמזת בחוטם עש"ה.
והוא ציור כזה יוד למעלה ו' באמצעיתא ד' למטה: היינו ע"ד התחברות או"י באו"ח, הנזכר לעיל בענף ג' בסוד א' עש"ה שהיוד שלמעלה הנמשך מהאוזן ה"ס כח"ב דאו"י, והו' דאמצעיתא נחלק לשני ווין, ו' עליונה ה"ס ז"א דאו"י. ועד"ז ו' תחתונה ה"ס ז"א דאו"ח, וד' התחתונה ה"ס אור המלכות. וציור ו' ד' דחוטם ימין הוא בבחי' ע"ב שה"ס מקיפין. וציור ו' ד' שבחוטם שמאל הוא בבחי' ס"ג. ועי' בפמ"ס.