ח) ואלו ב' ווין הם בחי' טעמים אמצעים שבאמצע התיבה, והם פסיק ומקף, כנודע, כי הוראת הפסיק, הוראת הו' של הה' שנפסק ונעשה לו' אלפין, כנ"ל, ולכן נקרא פסיק. וכאשר תחבר זה הפסיק עם המקף, הם ד' אחת, והוא הוראה על אות ד' של אות ה'.
ח) ואלו ב' ווין וכו' והם פסיק ומקף: פירוש, חג"ת שהם למעלה מטבור נק' מקף, מפני שה"ס ז"א בטרם שהאיר לזווג דהכאה. ואור ז"א שנתפשט לזווג דהכאה נק' פסיק דהיינו נה"י שלו כנ"ל.
כי הוראת הפסיק וכו': כלומר, אור נה''י אלו נחשבים כמו שנפסקו הימנו ועברו לבחי' מלכות
וכאשר תחבר זה הפסיק עם המקף וכו': פירוש, ז"א נק' איש חלק, שמטבור ולמעלה נחשב לבחי' ב' דכל עיקרו הוא התפשטות דבחי' ב'. ומטבורו ולמטה נחשב לבחי' ד' משום דמתלבש בבחי' ד'. וע"כ מרומז בו הד' והו', הד' ע"ש הבינה והו' ע"ש בחי' ד' שנמשך אליה. וזה שאומר הרב, דע"כ מרומז בד' עצמה ב' בחי' דז"א חג''ת ונה"י, שהם פסיק ומקף המחוברים, והיינו בטרם שנמשך לתוך המלכות, אמנם אח"כ כשנמשך חלק הימנו לתוך המלכות נבחן זה החלק כמו נפסק הימנו.