ז) וכמו שנחלקה אות ו' שבנקב החוטם הימיני, כך נחלקה אות ו' שבנקב החוטם השמאלי, ובין כולם הם י"ב אלפין, ועם חוטם הם י"ג, כמנין ואו. וכן ב' ווין אלו עם החוטם שצורתה א', כנודע, כי ב' נקבי החוטם הם ב' יודין, והכותל המפסיק ביניהם הוא צורת ו', הרי צורתה א, ועם ב' ווין הנ"ל הרי ואו. והוא להורות, כי למעלה בבחי' ראש ששם מקום מוחין, הוא שם ע"ב הויה דיודין, וכאן שם ס"ג, כי אין הפרש בין הויה דע"ב ובין הויה דס"ג, רק במילוא דאות ו', כנודע.
ז) וכמו שנחלקה אות ו' שבנקב החוטם הימני וכו' ועם חוטם הם י"ג: משמיענו שהם שורשים לי"ג תי' דיקנא שה"ס פרצוף ס"ג שנתגלה בחוטם כמ"ש במקומו.
והכותל המפסיק ביניהם הוא צורת ואו וכו': פירוש, כותל שבין ב' הנקבים, ה"ס הרקיע המבדיל ומחבר או"י עם או"ח, עי' לעיל בדברי הרב בענף ג' בסוד יאהדונה"י הנכלל בא' עש"ה.
להורות כי למעלה בבחי' ראש וכו' וכאן שם ס"ג: פירוש, הראש הוא רק בחי' שורש לשם ס"ג, ועיקר הוי''ה דס"ג היא נגלית בגוף, דהיינו מפה ולמטה. אמנם החוטם שה"ס ז"א ובחי' ג' שה"ס הו' שנפסק לשתא אלפין. אשר ג' אלפין תחתונים שלו נמשכים בגופא עד החזה, וע"כ נרמז בו הס"ג בסוד וא"ו שה"ס א' של החוטם. וענין הס"ג הוא במה שנזדכך מבחי' ד' ועלה לבחי' ג', נמצא דכל ההבחן מבין הויה דע"ב להויה דס"ג אינו אלא בבחי' ג' שנתעלה המסך לשם. וע"כ לא נרמז הא' רק בבחי' ג' דהויה זו שהוא הואו דשם ס"ג והבן.