ו) ואמנם לא נעשית ו' לבד, אמנם היא נחלקת ג"כ לששה חלקים, והם ו' אלפין. וטעם הדבר, כי ה' פרצופין הנכללין באות ה', שהם א"א או"א זו"נ, והם נקראים יחנר"ן, נמצא, כי ז"א הוא בחי' רוח, כנודע. והנה הכתוב אומר, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, להורות כי בחי' רוח נתגלה באפו, שהוא החוטם. לכן בזה החוטם נתגלה בחי' ז"א ונתחלק לו"ק שבו, אבל אות ד' נשארת אות אחת מחוברת, ואות ו' נחלק לו' אלפין.
ו) נחלקת ג"כ לששה חלקים והם ו' אלפין: פירוש, ז"א ה"ס ואנכי איש חלק, שנחלק פרצופו על הטבור, חג''ת למעלה מטבור ה"ס ז"א עצמו ונה"י שלמטה מטבור נמשך אל המלכות, וכמו שמבאר והולך.