פ) ואע"פ שמשם נראה להיפך, שהיותר פנימיות הוא מוח והחופף עליו היא קליפה הגרועה ממנו, אם תפקח עיני שכלך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכינו אנחנו שוכני ארץ התחתונה, אשר היותר קרובה אלינו הוא הנק' קליפה הסובבת בערכינו, אשר המוח הוא אשר לפנים הימנו והוא הגלגל הסובב עליו, ואח"כ גלגל אחר היותר פנימי ממנו בערכינו, והוא המוח אשר לגלגל אחר. וכעד"ז עד אשר נמצא שהא"ס הוא לפנים מכל האצילות והוא מוח פנימי לכולם, וכל הנאצלים קליפין שלו והגלגל היותר קרוב אלינו הוא החיצון שבכולם וקליפה לכולם. ואמנם בבחי' העולמות בעצמם אינם כך אלא פנימי שבכולם הוא הקליפה והסובב על כולם הוא המוח, אבל כפי ראות עינינו זה שאנו רואין בעינינו תחילה נק' חצון והוא הקליפה שהוא הגלגל היותר קרוב אלינו, וכל מה שמתרחק מאצלינו וסובב כל שאר הגלגלים נק' פנימי בערכינו ונק' מוח לכל מה שלמטה הימנו.
פ) כי מאמר זה מדבר בערכינו וכו': פירוש, כי הזוהר מדבר על דרך קבלתינו השפע מהעליונים, וע"כ כשמצייר זה בבחי' עיגולים יהי' היותר פנימי בחי' מוח, והרב מדבר על מצב העולמות עצמם כשנשפע השפע מעילא לתתא, ואז ודאי היותר פנימי הוא קליפה. כי עיקר הוא התוכן של הדברים אשר סוד העגולים הוא אשר הסיום והגבול שיש בהם הוא מכח הנאצל עצמו ולא מצד המאציל, ע"כ נחשב סופו וגבולו במרכזו שכלפי עילא נחשב לחיצון וכלפי דידן נחשב לפנימי, ודו"ק.