כ) והנה העגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא"ס הוא הנק' כתר דא"ק. ואח"כ נתפשט עוד הקו הזה ונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עיגול ב' תוך עיגול הא', וזה נק' עגול החכמה דא"ק. ועוד התפשט יותר למטה וחזר להתעגל ונעשה עגול ג' תוך עגול הב' הזה ונק' עגול בינה דא"ק. ועד"ז היה חוזר ומתפשט ומתעגל עד עיגול יוד הנק' עגול מלכות דא"ק. והרי נתבאר ענין יוד ספירות שנאצלו בסוד יוד עיגולים זה בתוך זה, וכ"ז הוא בחי' י"ס הכוללת דרך סתם כל בחי' העולמות כולם, אמנם מבואר ופשוט שכמה מיני עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו אלף אלפים ורבוא ריבואות, וכולם כאחד הם בתוך המקום החלל ההוא הנ"ל ואין דבר חוצה לו.
כ) היותר דבוק עם הא"ס: משום דאין בשורש הכתר שום בחי' כלי, וכל ריחוק מקום ה"ס שינוי הצורה שהוא רק מתכונת הכלי, ועד"ז יתר הבחי' שהיא לפי מדרגתה.
הוא הנק' כתר דא"ק וכו': ע"ס הם כח"ב זו"נ, שהוראתם הוא לפי ערך התקרבותם לבחי' כלי ממש שהיא מלכות. וחכמה בינה וזעיר אנפין, המה ג' בחי' הראשונות שמתכונתם יוצאת התכללות הכלי לפעולה. וכתר ה"ס א"ס. ועי' בפמ"ס.
ונמשך מעט וחזר להתעגל וכו': דאע"ג דאמר לעיל שהעיגולים והיושר יצאו בב"א, היינו דוקא בג' ראשונות דיושר כח"ב, אבל ז"ת יצאו ונמשכו לאחר תשלום העגולים דאותה הספירה, ומאי דקאמר ונמשך מעט, יורה על ז"ת חג"ת נה"י דיושר שנמשכים לאחר תשלום י"ס דעגולים.
וכ"ז הוא בחי' י"ס הכוללות וכו': פירוש, ע"ס דאדם קדמון המה כוללים לכולהו עולמות דאבי"ע, שהם נחשבו רק לבחי' לבושים לא"ק.
אלף אלפים וכו': ומהם אינו עוסק כלל בספר, רק מא"ק וד' לבושיו אבי"ע.