ז) והנה אחר הצמצום הנ"ל אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני באמצעית אור א"ס ב"ה ממש כנ"ל, הנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים. ואז המשיך מן אור א"ס קו אחד ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא, וראש העליון של הקו נמשך מהא"ס עצמו ונוגע בו אמנם סיום הקו הזה למטה בסופו אינו נוגע באור א"ס, ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור א"ס למטה, ובמקום החלל ההוא האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם, וקו זה כעין צנור דק אחד אשר דרך בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון של הא"ס אל העולמות אשר במקום אויר וחלל ההוא.
ז) באמצעית אור א"ס ממש: דהיינו בבחי' האחרונה שבבחי' ד' שהיא אמצעית העגול כלומר סופו, דכל תמונות של העגולים יהיה סופם במרכזם.
הנה כבר היה מקום שיוכלו וכו': דעליית הרצון מן בחי' ד' גרמה להסתלקות האור מן ג' בחי' הראשונות, שבזה נעשה מקום לכל עולמות אבי"ע, שהם כל מהלך התיקונים השופעים ע"פ מדות של ג' מדרגות הראשונות שהוא ענין הקו כמו שיתבאר.
ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד וכו': ענין הקו הוא ביאת האור על פי תכונת ג' בחינות הראשונות, ואפילו בחינה ד' אינה מקבלת אורה עצמה אלא רק על פי התכונה של ג' מדרגות הראשונות ובחינה האחרונה שבה נמצאת בלי אור, ועל כן נק' קו להורות שיש לו ראש וסוף.
מלמעלה למטה וכו': כלומר, מא"ס המקיף אל המקום המוקף לנקודה האמצעית ע"ד הנ"ל, כי מסבת הצמצום דעליית הרצון מבחי' ד', נתרשם רק בחי' פנימי ומקיף, משום דהגבול יצא מכח הנאצל, אבל מצד העליון דהיינו המאציל עוד לא הי' שום גבול, וע"כ רשומו דהגבול רק בבחי' תוכיותו של הנאצל, אבל המאציל מצדו הגם שנסתלק באורו מן הנאצל, היינו רק לפי ערכו של הנאצל עצמו, אבל מצד המאציל נמצא מקיף עוד עליה בהארתו ממקומו בהשואה אחת מכל הצדדים בשוה, אבל עכשיו כשא"ס המשיך אל הנאצל אור חדש בתכונתו של רצון הנאצל, דהיינו שלא להאיר לבחי' ד' א"כ גם המאציל עצמו נכנס בפעולת הגבול, כי הוא עכשיו אינו משפיע בהשואה אחת אלא לפי תוכן בחי' העיבוי שבכלי, דע"כ לבחי' האחרונה שבבחי' ד' אינו משפיע כלום, אשר לפי זה נמצא שכל בחי' שהיא זכה יותר ונקיה ביותר משינוי הצורה, נמצאת חשובה ביותר ומקבלת שפעה יותר בהרחבה, והרי נעשה עכשיו הגבול מצד הא"ס.
וראש עליון של הקו וכו': שנמשך מא"ס עצמו שנכנס בגבול כנ"ל.
אינו נוגע באור א"ס: כי לא השפיע לבחי' האחרונה שבבחי' ד'.
ודרך הקו הזה וכו': שנמשך מא"ס. כלומר, ע"פ ד' הבחי' במדותיו, דע"כ נק' קו המדה.
ובמקום החלל וכו': פירוש, מסבת התיקונים של בחי' ד' נמשכים אבי"ע.
וקו זה כעין צנור דק וכו': ענין הדקות שלו הוא מחמת שאינו כלול מבחי' ד'. והוא בדוגמת בחי' ג' אות ו' דהויה.
מימי אור העליון וכו': עי' בפמ"ס ששפע של עה"ס נבחן על ב' בחי' על בחי' אור ועל בחי' מים ודו"ק, כי האור של בחי' ג' נקרא מים.