ג) והנה אז צמצם את עצמו בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש. וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית, ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל ריקני מנקודה האמצעית ממש.
ג) צמצם את עצמו: פירוש, דמיעטה בגדלות הרצון לקבל שיש בה, כי ד' בחי' יש ברצון לקבל הנק' חכמה בינה תפארת ומלכות, וגדלות הרצון נקראת מלכות שהיא בחי' הד' הנ"ל.
בנקודה האמצעית: פירוש, דמקום המצומצם מתבאר על דרך תמונה עגולה כדורית וכל כדור נערך הסוף שלו במרכזו, דהיינו נקודה האמצעית אשר בו והיא הבחי' האחרונה הנ"ל.
באמצע ממש: דתמונה הד' עצמה כוללת ג"כ את ג' הבחי' הראשונות, ואומר אשר הרצון נתעלה רק מבחי' האחרונה של בחי' ד', אבל לא מג' בחי' הראשונות שלה, והיינו כמו אמצעי דאמצעיתא בחי' הד' שבהם.
וצמצם האור ההוא: עליית הרצון שלא רצתה לקבל בשיעור דבחי' הד' וענין של הסתלקות האור הוא ענין אחד, משום שלא תצוייר ברוחניות שום מהות שתהיה שלא לרצון.
ונתרחק אל צדדי סביבות וכו': פירוש, דאחר הצמצום שנסתלק האור, נבחנים במקום המצומצם ד' צדדים, דהיינו ד' בחי' הרצון חו"ב ותו"מ, שהם עתידות לקבל הארות מיוחדות זו מזו, כמו"ש לקמן. ואומר שנתרחק מבחי' הד' אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית, כלומר אל בחי' ג' הצדדים שהם חו"ב ות"ת.
ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל: ג' חדושים יצאו עם הצמצום: א', הוא מקום פנוי, כלומר, שנעשה מופנה לקבל תיקונים ושלימות, דבאור א"ס ב"ה לא היה מקום כזה. ב', הוא אויר ריקני, כי נסתלק האור מכל ד' הבחי' שבבחי' ד', אשר בג' בחי' הראשונות שלה חזר אח"כ הארת הקו, וע"כ נרשם גם בג' הבחי' אויר ריקני, וכמו"ש בפמ"ס. ג', נק' חלל פנוי, והיא הבחי' האחרונה שבבחי' ד' כי נתרחק ממנה הרצון וע"כ לא הגיע שם אח"כ אור הקו ונשארה חלל פנוי, שאינה מוכשרת עוד לקבל שם אורה הקדום עד גמר התיקון.
מנקודה האמצעית ממש: דהיינו בחי' אחרונה דבחי' ד'. ואע"ג דגם בג' הבחי' הראשונות נגע הצמצום, דהיינו מטרם ביאת הקו, אמנם כיון שלא היה הצמצום מצדם כלל, ע"כ לא נקרא הצמצום רק על הבחי' האחרונה שכל התיקונים בשבילה.