רנה) וז"ס שאמרו רבותינו ז"ל על אמלאה החרבה, לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלם. כי ירושלים, הוא נוקבא דז"א דקדושה, נחרבה ונשארה בסוד נקודה אחת לבד, וצור שהיא לילי'ת הרשעה צרתה, שפחה כי תירש גבירתה, נתמלאה ונעשית פרצוף שלם מי"ס ממה שנחרבה ירושלם, שהם הט' ספירות הראשונים.