רכט) ונבאר סוד העשיה. כי להיות שנתוסף בה, מסך א' ממלכות דיצירה, ולכן נפחתו האורות, כי א"א שבה ג"כ ג' גו ג' כמו שהיה ביצירה. והטעם כי להיותו בחינת קו האמצעי, כי הכתר הוא בחינת קו האמצעי, ובהכרח הוא שלוקח ב' קוין ימין ושמאל, לכן א"א אין בו לעולם פחות מג' גו ג'. אך אבא שאין בו טעם זה, לכן נתמעט והיה נקודה א' לבד.
רכט) העשיה וכו' א"א שבה ג"כ ג' גו ג' אבא וכו' נתמעט והיה בסוד נקודה אחת לבד ואמנם אמא וזו"ן דעשיה וכו' רק ג' גו ג'. כי עולם העשיה הוא בחינת מלכות. וע"כ חסר מהם גם בחינת שלישים אמצעים של היצירה, ונמצא א"א רק בבחינת מלכות, אלא שמשום תיקון קוים שבו נבחן לנה"י. ויש שם גם בחינה ראשונה דא"א המתיחס ללבוש עתיק, כנ"ל בדיבור הסמוך. ואבא שבו הוא רק בחינת נקודה לבד, דהיינו מלכות וישסו"ת וזו"ן הם חסרים חג"ת דיצירה ולא נשאר בהם רק נה"י.