רכח) והנה ב' תחתונים דא"א דיצירה מתלבשים באו"א, ונקודה א' מהם, כי הוא ג' גו ג', מג' ספירות שבו, נשאר מגולה, ועתיק דיצירה הוא נקודת מלכות דבריאה, שירדה בכאן ונתלבשה בזאת הספירה הג' המגולה, וכמ"ש בע"ה.
רכח) והנה ב' התחתונים דא"א דיצירה מתלבשים באו"א, ונקודה א' מהם מהג' ספירות שבו נשאר מגולה כי הוא ג' גו ג' (כצ"ל). נראה שיש כאן תיקון סופרים. כי בשער הקדמות מביא אותו הדרוש, ושם כתוב שבחינה ראשונה מגולה, ואינו אומר נקודה ראשונה, ע"ש. והפירוש הוא, כי יש כאן גם בחינת נה"י דעתיק, כמ"ש הרב בע"ח שמ"ב פי"ג וז"ל, "כי רגלי עתיק מאירים דרך רגלי א"א וכו', עד שמאירים רגלי זו"ן ועוברים דרך המסך הזה אל הבריאה" עכ"ל. הרי במפורש שיש כאן גם נה"י דעתיק. וכמ"ש בדיבור הסמוך שתנה"י דא"א נחלקו לג' בחינות לצורך בי"ע, כן גם נה"י דעתיק נחלקו לג' בחינות לצורך בי"ע. ונתבאר לעיל שהם לקחו לבושיהם דא"א עמהם, דהיינו חג"ת נה"י דא"א, כי נה"י דעתיק מתלבשים בחג"ת נה"י דא"א, כי ע"כ נעשו חג"ת דעתיק לרישא מגולה, שעתיק דבריאה מתלבש בתוכו, ע"ש. וע"כ נחלקו אלו חג"ת נה"י דא"א לו' שלישים. ששני שלישים העליונים, הם מלבישים לעתיק דבריאה, ונעשו לרישא מגולה. וב' שלישים אמצעים מלבישים לעתיק דיצירה, והם נעשו לרישא מגולה. וב"ש תחתונים מלבישים לעתיק דעשיה. ובזה תבין מ"ש הרב שבחינה הראשונה דא"א נעשה לרישא מגולה, ובו מתלבש עתיק דיצירה. הכונה היא על בחינת ב"ש אמצעים דו"ק דא"א המתיחסים ללבוש דעתיק. כי רישא מגולה פירושו תמיד בחינת רדל"א, ולא הראש דא"א.