רכה) לכן א"א דיצירה אין בו רק בחינת ג' כלול בג', שהם נה"י כלילין בחג"ת, ולא ניכר בו רק ג"ס לבד. וכן אבא דיצירה, ג' גו' ג', דוגמת א"א. כי גם בבריאה היו שניהן שוין. אמנם אמא דיצירה אשר היה לה בבריאה פרצוף שלם. וכן זו"ן דיצירה, הם כולם בחינת ו"ק לכל אחד לבד.
רכה) א"א דיצירה אין בו אלא ג' כלול בג' שהם נה"י כלולין בחג"ת. כי כל תנה"י נחלקים לג' בחינות ע"ד שנתבאר בהתחלקות תנה"י דז"ת נקודים לצורך בי"ע, שב"ש תחתונים דת"ת נעשו לבריאה, ונהי"מ נתחלקו ליצירה ועשיה. הנה עד"ז נתחלקו גם תנהי"מ דא"א דאצילות על ג' בחינות נה"י. אשר בחינת נה"י דא"א דבריאה, הם מבחינת ב"ש תחתונים דת"ת דא"א דאצילות. ונה"י דא"א דיצירה, הם מבחינת נה"י דא"א דאצילות. ונה"י דא"א דעשיה, הם מבחינת מלכות דא"א דאצילות. וז"ש, שא"א דיצירה אין בו אלא ג' כלול בג', שפירושו נה"י, היינו מבחינה האמצעית דנה"י. כמו שנתבאר שבחינה עליונה דנה"י הם בבריאה, והאמצעית שהיא בדרך ז"א של נה"י הם ביצירה, ובחינה האחרונה דנה"י שהם מלכות דנה"י הם בעשיה.
אבא דיצירה ג' גו' ג' דוגמת א"א כי גם בבריאה שניהם שוין. כמ"ש לעיל בד"ה ונמצינו למדים. שכל ה"פ דבי"ע, כולם קומתם שוים זה לזה. כי או"א עלאין ירדו מחג"ת דא"א ונתלבשו בישסו"ת, דהיינו תנה"י דא"א מחזה שלו ולמטה, הרי שקומתם דאו"א נעשה שוה עם תנה"י דא"א. ואח"כ כשנזדווגו או"א בכללות ישסו"ת יחד, העומדים במקום זו"ן, נעשו גם זו"ן קומתם שוה לאו"א, ונמצאים נה"י דא"א עם או"א וישסו"ת וזו"ן כולם קומתם שוה, ע"ש. והנה ישסו"ת וזו"ן יש להם במצב הזה ע"ס שלמות חב"ד חג"ת נה"י, אבל או"א נעשו משום ירידתם זו לבחינת ו"ק, וא"א רק בתנה"י, כי הוא לא נשתנה כלום מחמת זווג הזה.
והנה ה"פ אלו ירדו ונתפשטו בבי"ע, אשר עולם הבריאה מתוך שעיקרם הם מבחינת בינה דגופא, קבלו ה"פ אלו בכל קומתם כמו שיצאו בזווג דאו"א באצילות כנ"ל. אמנם היצירה לא יכלה לקבל רק בחינת ו"ק של ה"פ הנ"ל, כי בחינת ג"ר שלהם לא יכלו לקבל להיותם בחינת ז"א. ונמצא שחסר להם בחינת ב"ש תחתונים דת"ת דא"א, כנ"ל בדיבור הסמוך. ומאו"א חסר להם בחינת חג"ת שבו, שהוא ג"ר דו"ק. ומישסו"ת וזו"ן חסרים בחינת חב"ד שלהם. באופן שגם עתה ביצירה נמצאים הה"פ א"א ואו"א וישסו"ת בקומה שוה. כי תנה"י דאו"א מלבישים בשוה על נה"י דא"א, וכן ישסו"ת וזו"ן מלבישים בשוה על תנה"י דאו"א.