רלג) והענין הוא, כי תחלה נכנס העיבור ראשון דקטנות, והם נה"י כלולים בחג"ת, ואח"כ נכנסה היניקה דקטנות, והם התפשטות נה"י וחג"ת כל אחד לעצמה. ובחינת אלו לא יחסרו ממנו לעולם, אמנם בהיותו בעיבור א', אשר נכנסו נה"י דתבונה בחב"ד דז"א, אז אין בו דעת כנזכר במקום אחר, כי אין כלי חיצון ליסוד דתבונה, ואחר כך ביניקה נכנסו חג"ת בחב"ד דז"א, וירדו נה"י בחג"ת דז"א אז יש לו ג' מוחין דיניקה, וזהו תמיד בז"א.