רכה) פירוש ב' הוא, כי הי"ס דקטנות דאלקים כולו, נחלק לב' בחי', שהם עיבור ויניקה. והוא, כי ג' תחתונות דאלהי'ם, הם עיבור. וו"ק עליונים יחד נקרא יניקה. ואח"כ כל הי"ס דגדלות דהויות, נקרא עיבור ב'. וכל ג' בחי' אלו נקראים חיצוניות. ואחר כל ג' בחי' אלו הנ"ל, שהוא בחי' אב"א, שהם נקרא חיצוניות, יש ג' בחי' דוגמתן, שהוא בחי' פב"פ ונקראים פנימיות. ואמנם כל אלו ב' בחי', שהם חיצוניות הנקרא אב"א, והפנימיות הנקרא פב"פ, כולם הם מנה"י דתבונה ויש"ס. ויש כנגדן ב' בחי' אחרות. והוא אחור ופנים מאו"א עלאין, והם נקרא חיצוניות ופנימיות.
רכה) פירוש ב', כי הי"ס דקטנות דאלקים כולם, נחלק לב' בחינות שהם עיבור ויניקה וכו' ואח"כ כל הי"ס דגדלות נקרא עיבור ב' וכו' ואחר כל ג' בחי' אלו שהוא בחי אב"א וכו' בחי' פב"פ ונקרא פנימיות, וזהו מישסו"ת. וכנגדן באו"א. ויש כאן ג' שינוים כלפי פירוש הא'. הא', שאינו מחלק המוחין דקטנות לעי"מ דחיצוניות, אלא שמחלק אותם לב' בחינות בלבד, שהם עיבור ויניקה. ב', שלי"ס דגדלות דהויות, קורא בשם חיצוניות, ובפירוש הא' קורא אותם פנימיות. ג', שמוסיף כאן סדר שלם דעי"מ של פרצוף רביעי, שרק אותו בלבד קורא בשם פנימיות. ד', שמזכיר כאן אותם ד' הפרצופים גם באו"א עלאין.
ובאמת אין כאן חילוק ניכר רק בפרצוף דנשמה, אשר בפירוש הא' קורא אותו בשם פנימיות, ובפירוש הב' קורא אותו בשם חיצוניות. ורק לפרצוף הד', הנקרא פרצוף חיה, הוא קורא בשם פנימיות. וטעם השינוי הזה הוא, כי כאן הכוונה היא לענין לידת נשמות, וכל זמן שאין בחינת חיה בפרצוף אינו ראוי ללידת נשמות ונקרא בשם אחורים, כמ"ש בע"ח שער ו' פ"ב במ"ב ד"ה ודע, כי כאשר. אמנם שאר השינוים אין בהם שום סתירה, אלא שינוי לשון והוספה בעלמא.
וכבר ידעת, שתחילת אצילות דז"א הוא מישסו"ת. ובחי' נפש רוח דישסו"ת שהוא מקבל בעיבור א' ובב' שנות היניקה, המה נתקנו בו בקביעות. אמנם בחינת ג"ר דרוח שמקבל מישסו"ת בעיבור ב' אחר ב' שנים דיניקה, ופרצוף הג' דנשמה ופרצוף הד' דחיה ופרצוף הה' דיחידה, כבר אינם בקביעות, אלא לפי מעשי התחתונים כנ"ל. ומכ"ש כל ה' הפרצופים שמקבל מאו"א עלאין אפילו עיבור הא' שבהם, אינם בקביעות. ולפי"ז תראה דלא נחית כאן לזה החילוק שכתב בתחלת הענין, לחלק את השלמות דפנימיות וחיצוניות לפי ההבחן מהנמשך מבחי' העולמות לבחינת הנשמות. אלא ענין פנימיות וחיצוניות שבכאן, הוא רק לפי ההבחן בין מוחין שאינם ראוים להולדה, שמכנה אותם בשם חיצוניות, ומוחין הראוים להולדה נקראים בשם פנימיות, כמ"ש לעיל.