נג) בחי' הג', היא בזמן היניקה דז"א, כי אז יצאו שניהם מתוך ה"א עילאה בסוד הלידה, ונתגלו לחוץ, והוא נעשה ו' שבשם, והיא נעשה ה' תתאה שבשם, והיא דבוקה באחורי הואו. והענין, כי בסוד העיבור עלתה נקודתה והלבישה את היסוד המלביש גם הוא את הת"ת, וכאשר יצאו לחוץ לא ירדה היא עם היסוד, כאשר ירד ונתפשט מעל הת"ת ונעשו בו ששה נקודות גלויות, אמנם נשארה דבוקה שם למעלה באחורי הת"ת, ומקיפתו מאחוריו.
נג) באחורי הת"ת ומקיפתו מאחוריו. כי נעשית לבחינת אחורים אל החזה שלו. ותשכיל, שעליה זו היא דוגמת עלית ה"ת בנקבי עינים דראש הס"ג דא"ק, שהיה אחר צמצום הב'. כי חג"ת הם בחינת הג"ר דז"א, שהם כח"ב דחסדים כנודע. וכיון שהמלכות עלתה לת"ת, הרי עלתה לבינה דחסדים אלא לא להג"ר דבינה, כי בג"ר אין כח הצמצום דה"ת ניכרת, כי שם שולטים האחורים דבינה, שאין שם שום אחיזה לדינים ולצמצום, מכח כי חפץ חסד הוא, כנודע. וע"כ מתחלק הת"ת לג"ר ולז"ת, שמחזה ולמעלה ה"ס ג"ר של הת"ת, שהוא בינה, ומחזה ולמטה הוא הז"ת דת"ת. באופן, שה"ת עלתה רק למקום אחורי החזה, שכבר נסתיים שם הג"ר, וע"כ נאחזה שם.
גם תבין שעתה נעשתה המלכות למדה שלמה. כי בזמן העיבור, שהיתה מלבשת להיסוד בבחינת פסיעה לבר, ובפנימיות נה"י דאמא שה"ס פה דראש התבונה כמ"ש להלן, לא היה בחינת המסך שלה אלא בבחינת עביות דכתר, שהיא רק שורש לעביות ולא עביות ממש, כי ע"כ אין שם רק קומת מלכות לבד, שהוא אור הנפש, וע"כ אין שם אלא ג' ספירות בעובי, שהן נה"י. אלא שיש שם גם קומת ז"א מבחינת התלבשות לבד כנודע, וע"כ נבחן שקומת ז"א אין לו כלים, אלא הוכרח להתלבש בכלים דנה"י, שז"ס ג' גו ג' כנודע. הרי שהמלכות לא הספיקה עוד לגלות שם בעובר, אלא רק לקומת יסוד. כלומר לבחינת יסוד השרשי אשר בע"ב דא"ק, שאור המלכות בלבד, היה בו. שמפאת הזדככות בחינה א' בכלי דהוד, לא נשאר בו מקומת החסדים, שהיא בחי"א, כלום, אלא רק אור המלכות בלבד (כנ"ל דף של"ו, ובאו"פ ד"ה חזר). וקומה זו מכונה רביעית של קומת ז"א, שהיא על שם המלכות המכונה רביעית ההין, שז"ס ומספר את רובע ישראל, כנ"ל. הרי שאין המלכות אלא רביעית המדה, שאינה משמשת לגלות קומת ז"א, שהיא בחי"א, אלא רק קומת עצמה לבדה.
אמנם עכשיו אחר שנולדו, הנה ע"י יניקה מחלב אם, קנתה המלכות עביות דבחי"א, כמ"ש במקומו. וע"כ העלתה עתה לקומת ז"א, שהיא חג"ת.
ועתה היא משמשת לו מדה שלמה, כי השיג על ידה קומת החסדים. וזה אמרו "בסוד העיבור עלתה נקודתה והלבישה את היסוד המלביש גם הוא את הת"ת". כלומר, שהמלכות לא העלתה, אלא קומת היסוד, שהיא היתה גם קומת הת"ת, משום שלא היה בה רק עביות דכתר, כנ"ל. "וכאשר יצאו לחוץ וכו' נשארה דבוקה שם למעלה באחורי הת"ת ומקיפתו מאחוריו". דהיינו כנ"ל, שע"י יניקה מחלב אם קנתה המלכות עביות של בחי"א, וע"כ עלתה ונתדבקה מאחורי ת"ת במקום החזה, שמשם ולמעלה היא מוציאה לו קומת חג"ת, שהיא קומת ז"א, ונמצאת עתה משמשת לו בבחינת מדה שלמה, כנ"ל.