יט) והבן זה, מה ענין לבוש הנשמה, הנעשה מההוא רוחא דשדי בגוה. והוא גם מהחסד, בסוד אלו'ה, אלא שהוא מהרי"ו. ואולי לכן אלו'ה הוא מ"ב שהוא ג"כ גבורה. עי' בזוהר משפטים.
יט) רוחא דשדי בגווה והוא גם מהחסד בסוד אלו'ה אלא שהוא מהרי"ו. כבר ידעת שבביאה קדמאה, דהיינו בשעה שז"א משפיע המוחין דגדלות לנוקבא, נותן לה אז כלי המעלה מ"ן, גם בחינת רוחא קדמאה המכונה רוחא דשדי בה בעלה כנ"ל. שבינה וזו"ן דכלים העולים מבי"ע ומתחברים עם הנוקבא, נקראים כלי המעלה מ"ן, שהוא בחינות אחורים דשם ב"ן שבגימטריא רי"ו. ובחינות האורות שבתוך בינה וזו"ן המתלבשים בהכלי ההוא, הם ס"ג מ"ה וב"ן, מבחינת הוי'ה דע"ב שבגימטריא רי"ו, וג' ע"ב אלו הם בחינות רוחא דשדי בגווה, כנ"ל. וע"כ מצד א' נחשבים לחסד, להיותם באים מהתפשטות המוחין מהארת ע"ב. ומצד אחד נחשבים לגבורות, להיותם רק אורות דבינה וזו"ן, שהם אחורים וגבורה, כי ע"כ מכנים אותם רי"ו, שהיא בגימטריא גבורה כנודע. וזה אמרו, "שלבוש הנשמה, שהוא בא מהאי רוחא דשדי בה בעלה, הוא מהחסד בסוד אלו'ה", והוא מגבורה מחמת שהוא מהרי"ו. כי האורות הם התפשטות המוחין דגדלות, שהם חסדים וזכרים. אמנם כיון שהם מתיחסים ומתפשטים בכלים דאחורים, בינה וזו"ן, ע"כ נבחנים לגבורות, אלא בחינות גבורות שבחסדים.