י) והנה כאשר יצא זה האור החדש, שם מ"ה דאלפין, בירר מהנקודות דס"ג שבהם היתה השבירה, מה שיוכל לברר מהם, ונשתתפו ונתחברו עמו, ואז נעשה המ"ה בחינת דכורא, וס"ג נעשה בחינת נוקבא. אלא להיות שהס"ג זה נעשה נוקבא אל המ"ה, לכן קנה לו עתה שם אחר, והוא שם ב"ן דההין, כזה: יוד הה וו הה. ואינו נקרא עתה בשם ס"ג, אלא בשם ב"ן.
י) בירר מהנקודות דס"ג שבהם היתה השבירה, מה שיוכל לברר מהם. אשר בירור זה מתחיל מראש הב' דנקודים, שהוא כתר דנקודים. אבל הראש הא' דנקודים, העומד למעלה מטבור, לא נתחבר עם המ"ה החדש הזה, משום שבו לא היה שום שבירה, משום שהמסך עומד למטה הימנו, ואין העביות שבמסך יכולה לפגום למעלה ממקום הויתה, כנ"ל בחלקים ו' ז'. ויתבאר עוד לפנינו.
וס"ג נעשה בחינת נוקבא. אין הכונה על ס"ג דא"ק, רק על ע"ס של הנקודים, שהרב מכנה אותן בשם ס"ג, משום שהכלים שלהם הם מבחינת ט"ת דס"ג, הנקראות נקודות דס"ג, כנ"ל דף תפ"ה ד"ה המלכים, עש"ה.