תוכן

מז) הנה כבר ידעת מ"ש באדרא, כי בוצינא דקרדוניתא, הוציא זו"נ דבוקים אב"א, עד בא עת זמן הנסירה להפרידם, כדי שיהיו מוכנים לזווג. ואז היו הגבורות הולכים ונקלטים בנוקבא וחסד ורחמי שקיעי באתרייהו במקום הזכר, כדאיתא בתפלת ר"ה, בסוד הנסירה. והנה המלכות נקרא נפש, וז"ש דבקה נפשי, היינו נוקבא דז"א, שהוא בחי' נפש, היא דבקה אחריך, אחורי הזכר. בי תמכה ימינך, שהם סוד החסדים מצד ימין, ונגדלות פב"פ. והנה נוקבא נקראת אדני, ורמוזה, בר"ת 'דבקה 'נפשי 'אחריך, אד"ן. ב"י הוא הי', הרי אדנ"י, כי אבא נקרא י'. והנוקבא היא בת אביה, שהוא בימין, וזהו 'בי 'תמכה 'ימינך, ר"ת בת י'.