תוכן

ב) דע, היות בז״א מוחין פנימים, ומוחין מקיפים. והם סוד הצלם כנודע. כל בחי, מאלו, הוא פרצוף שלם, כלול מרמ״ח איברים. והמוחין פנימיים, נקראים מורא של בשר ודם. כי מורא בגימטריא רמ״ח. והוא הצלם הנכנס בפנימיות הז״׳א, בתוך גופא דיליה. והמקיף, נקרא מורא שמים, כי שמים הוא הז״א, ולא נכנסו בתוך גופו ובשרו ודמו. והנה מה שנעשה ממילא בימי החול, הוא הכנסת מוחין פנימיים בתוך ז״א. ובשבת, נכנסים אף המקיפים. וזה המציאות, הוא נעשה ע״ י עמי הארץ. אמנם הת״ח, יכולים לעשות אפילו בחול, מה שנעשה בשבת. וזהו הברכה שבירך ריב״ז לתלמידיו, שימשיכו מורא שמים, שהם המקיפים, בזמן שאין אחרים עושים רק מורא בשר ודם. וכמו שאחרים ימשיכו מורא בשר ודם בחול, ימשיכו אז הם הת״ח, אפילו המקיפים, בכח הברכה שבירכם רבם.