https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער הכוונות / בענין תפלת השחר דרוש א'
אות יא
תוכן
יא) וזה סדר רמיזת אלו העשרה בפסוק זה. הנה בפסוק זה נזכרו ג"פ הויה, וג"פ שם מלכותם, ותכוין בזה אל ג"ר דעשיה, והם ג' הויות וג' מלכים, והם חב"ד. וגם באלו הג' הויות, תכוין ג"כ אל הג' אמצעיות, חג"ת. ובאומרך לעולם ועד, תכוין אל בחינת המלכות הנקרא עולם כנודע. וגם ידעת, כי גם בעשיה יש א"א ואו"א וזו"ן, ונוקבא דז"א דעשיה, היא המלכות דעשיה, ואל זה המלכות אנו קורין בשם עולם. וכבר נתבאר לעיל אצלינו, בענין מ"ש רז"ל בגמרא, האשה עולה עמו ואינה יורדת, כי יש ג' בחינת אל המלכות בהיותה דבוקה בז"א, וכמעט שהם שלשה בחינת פרצוף, וכבר נתבאר זה במ"א, והם בשלשה מקומות: בדעת, ובת"ת, וביסוד דז"א. ובדמיון מה שתכוין לכפול את שלשה הויות הנזכרים, בסוד ג' ספירות ראשונות וג' אמצעיות כנזכר, כך תכפול לכוין תיבת לעולם ב' כונות בשני בחינת שיש אל המלכות: א' בדעת, ואחד בת"ת. אח"כ כופלים פסוק הנזכר ב"פ כנודע, ואז תכוין בשלש הויות, אל ג' ספירות האחרות, שהם נה"י. ובתיבת לעולם, תכוין אל בחינת השלישי של המלכות, שהיא למטה תחת היסוד דז"א. אח"כ אומרים פסוק והיה ה' למלך על כל הארץ, והוא סוד פרצוף י"ס דמלכות אחרונה, נוק' דז"א אשר בעשיה, הרמוזה בכללות במלת לעולם כנז'.