תוכן

ו) אל נקמות ה', הנה כונתינו עתה היא, שעל יד תפלתינו, להעלות העולמות ולכלול אותם עד עולם האצילות, וללקט כל ניצוצות הקדושה, שנתפזרו ונתערבו בין קליפות ג' עולמות בי"ע, ולהעלותם למעלה באצילות. וללקט הנשמות והניצוצות של המלכים שמתו, ואלו הניצוצות המתלקטות, נעשה אח"כ בחינת מ"ן למלכות בעת נפילת אפים, וה"ס הנשמות המתערבות אז ברחם הנקבה, ע"י זיווג נפילת אפים. ואמנם הניצוצות אשר נפלו בעולם העשיה, אינם דומים לאותם שנפלו ביצירה ובבריא, לפי שבעשיה הקליפות עצומות וחזקות וגדולות, ואין כח להוציא אותם הנצוצות משם, אלא בכח עשרה הרוגי מלוכה, כמבואר אצלינו במאמר הזוהר פרשה פקודי נשמות דרנ"ד ע"ב, בענין גופין ורוחין דילהון, דאתמסרו בידא דמלכות חייבת כו' וע"ש, ושם נתבאר אצלינו, כי הגופין עצמן דילהון נעשו בחינת מ"ן אל המלכות, והם המלקטים את הנצוצות הנשמות שבעשיה, כי א"א ללוקטן בשום אופן אחר, זולתי ע"י אותם הנשמות של עשרה הרוגי מלוכה, וכל זה הוא בעשיה, משא"כ בשאר העולמות. וזהו הטעם שהוצרכו ליהרג אותם י' אבירי ישראל, כדי שיוכלו ללקוט אותם הניצוצות שבעשיה מיום שנהרגו, עד ביאת המשיח, כמ"ש אצלינו שם. וזהו מה שאנו רומזים ואומרים, אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, שינקום נקמת אותם עשרה הרוגי מלוכה, וע"י הזכירה הזאת הם מתגברים, ולוקטים הניצוצות של הנשמות הנתונות תוך הקליפות דעשיה.