תוכן

א) ונבאר עתה ענין הודו לה' כו'. כבר ביארנו לעיל, כי כונת הקדיש דקודם הודו הוא כדי להעלות היכל הז' דעשיה אל היצירה, ע"י כ"ח תיבות שיש בקדיש הזה. והנה אחר אשר כבר עלה ע"י הקדיש יש בו כח עתה לחזור הוא עצמו ממש בחינת היצירה, כנגד זה אנו אומרים הודו לה' כו'. והענין הוא כי הנה מן הודו לה' עד ברוך שאמר, הכל הוא בתיקון ג"ר דעשיה שעלו ביצירה כנזכר. ואמנם מנהג אשכנזים לאומרו אחר ב"ש, וטעם סברתם הוא, לפי שעתה הוא כבר נקרא אלו יצירה, וא"כ ראוי לאומרו באמצע תיקוני היצירה, שהם מן ב"ש עד יוצר כנודע. אבל הספרדים אומרים אותו קודם ב"ש, לפי שעדיין כל זה הוא בחינת תיקון עולם העשיה, כי יצירה עצמה, עדיין אינה נתקנת, ואינה מקבלת אור אליה עצמה, רק מן ברוך שאמר ואילך, ולכן אין לאומרו רק בין העשיה ליצירה, שהוא אחר קדיש העשיה, וקודם ב"ש שהוא תיקון היצירה. ומוז"ל נהג בזה כמנהג הספרדים.