תוכן

ו) ועתה צריך לתת טעם, למה רחל עומדת אחור באחור עם ז"א בעלה, ואינה עומדת פנים באחור עמו, כמו שעומדת לאה, כמו שנתבאר לעיל. והענין הוא, במה שנתבאר אצלינו, כי אין הקליפות נאחזות בבחינת הפנים, אפילו בנוק', רק באחורים שלהם בלבד, לפי שכל האחורים הם בחי' שם אלהים, שהם דינים, ושם הוא מקום אחיזתם. ולכן כשנתקן פרצוף זו"ן בעת התקון, בזמן האצילות בבריאת עולם, התחילו בתחלה להיות אחור באחור מתדבקים בתכלית הקשר, כדי שהקליפות לא יהיה מקום להם להתאחז שם, ולקבל שפע משם, כי איש באחיו ידובקו, ורוח הטומאה לא יעבור ביניהם. ואח"כ נתבסמו האחורים שלהם, ונתמתקה גבורתם הקשה, ע"י הנסירה, כמבואר אצלינו, ואו ננסרו, ונתפרדו, וחזרו פב"פ. כי כיון שנתמתקו דינים הקשים שבאחורים, אין כח עתה בחצונים להתאחז, אפילו באחורים. וכן ע"ד זה, בכל זמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום, והקליפות מתגברות, חוזרים זו"ן לעמוד אחור באחור, כדי שלא יתאחזו שם הקליפות, עד שחוזר החסד להמתיק הגבורות שבאחורים, וננסרים, וחוזרים פב"פ כמבואר בהרבה מקומות כמבואר אצלינו. ולכן בתחלת בריאת העולם, התחילו לעמוד זו"ן אחור באחור בתחלת זמן תקונם, בהיותם בבחי' פרצופים שלימים, כי אלו היו פב"פ, היה הקליפות נאחזים באחורים. שלו ושלה, ואלו היו פניה כנגד אחוריו, כדרך לאה וז"א, היו נאחזים באחורים שלה במאד מאד, ולכן היו אחור באחור בתחלתם כנז'. ולמטה בענין פרצוף לאה, יתבאר יותר ענין זה וע"ש.