חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ד

תוכן

ד) ואל תתמה, איך האור היוצא מחו"ב, יעשה כלי. והאור היוצא מן הדעת, יהיה מוחין. והסיבה היא, כי החו"ב מלובשים תוך ג' כיסויים. והם: תוך נו"ה דאבא, שבתוך נו"ה דאימא, שבתוך חו"ג של ז"א. והאור שלהם, בוקע ג' לבושים וכלים אלו, ויוצא לחוץ מבין פרקי הזרועות דז"א, הנק' קובדו"ס בלעז, במקום המרפק, אשר שם מקום הנחת התפילין של יד, ומשם חוזרים ליכנס ולהתלבש בפנים, תוך הגוף דז"א, הנק' ת"ת שלו, ואח"כ חוזרים שנית לצאת לחוץ מן החזה שלו, והולך אל יעקב. וע"י כן, מתמעט האור הזה מאד מאד, ואין בו יכולת רק לעשות בחי' כלי, של הכתר דיעקב. אבל הדעת, אין לו רק שני לבושים, והם: היסוד דאבא, והגוף דז"א, כי שם בחזה שבו, כבר נשלם היסוד דאימא כנז"ל, ותכף יוצא משם לחוץ אל יעקב, ואינו יוצא וחוזר ונכנס באור החו"ב כנז', ולכן אורו רב מאד, כי לא נתמעט, וגם כי הוא יותר בגלוי, ולכן הוא בחי' מוחין ממש, אל הכלי הנעשה מאור החו"ב כנזכר.