תוכן

א) (א"ש, הנה בשער ד' שער הפסוקים נתבאר פסוק זה ביתר שאת. ועוד נתבאר במקום הזה, כפי הדרוש הנז"ל)
הנה הודעתיך, כי לאה נק' עור, בפסוק עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. והנה היא בחי' קשר תפילין של ראש, שהיא כצורת ד, ואיננה רק עור בלבד, משא"כ ברחל, שהיא תפילין של יד ממש, ויש בה ד' פרשיות של כתיבה. והענין הוא, כי אורות המוחין דז"א, היוצאים אל לאה, אינם רק הארה מועטת בעלמא, העוברת דרך העור של ז"א מאחור, כי אינה יכול ליקח מן המוחין עצמם, אלא מן הלבושים שלהם, שהם נה"י דתבונה כנודע, ומשם לוקחת הארה מועטת מן המוחין. ולכן קשר של תפילין של ראש, אינו אלא עור בלבד כנזכר. והטעם הוא, לפי שאורות המוחין מלובשים וסתומים תוך הנה"י, ואין הולך אל לאה רק הארה מבחי' עור בלבד. גם לזה צורת הקשר הנז' הוא צורת ד, להורות כי היא דלה ועניה באור מועט. וגם להורות, כי זו ההארה המועטת נמשך אליה מן ד' המוחין הנז'. גם תעיין שם, במה שביארנו בפסוק עור בעד עור, בסוד אותם האורות היוצאים ע"י הכאות זו בזו, שהם בגימטריא עור. ושם נתבאר, איך ג' הכאות ג' אותיות ראשונות יה"ו, הם בז"א. ואח"כ יוצאים אותם האורות אל לאה, שהיא ה"א תתאה, וזו היא הכאה של וא"ו פעמים ה"א. והרי איך לאה, היא בחי' אורות ההכאות הנזכרים, שהם בגי' עור. וגם היא יוצאת מדרך עור ז"א, ולכך לאה נק' עור בכל התורה, כמבואר אצלינו.
(א"ש, הנה ההכאות הנז"ל, העולים בגי' עור, לא נתבארו בפסוק בשער רביעי שער הפסוקים, כי אם בשער שביעי, שנק' שער רוח הקודש, שם נתבאר הפסוק הזה, מקושר עם פסוק ואחר עורי נקפו זאת, בענין הכרת הפרצוף. ומצאת שם כי תדרשנו.
א"ש, הנה נא הואלתי לחזור ולעשות מהדורא שלישית, באלו הדרושים מתחלת האצילות ועד סופו, כאשר עיניך תחזינה משרים בע"ה).