תוכן

יב) ואמנם סבת היות או"א אחור באחור קודם התקון הוא, לפי שהנה קודם שהתחיל עתיק יומין להתקן, מכל שכן שלא היה שום תקון בשאר האצילות כלו, וכיון שלא היו אז מסכים ומחיצות רבות, היה האור העליון יורד בהם בכח גדול. ולכן היו אבא ואימא עומדים אחור באחור, כי כאשר אור פני א"א, ירד וימשך למטה ביושר, דרך החזה של א"א עצמו. הנה שם מקום מעמד או"א כנודע, ואלו היו אז בבחי' פב"פ, הנה הכלים דבחי' פנים הם זכים וברים ודקים במאד מאד, יותר מן הכלים דאחור, וכאשר ימשך אור העליון בהם, יכנס בתוכם בחוזק ובכח רב, ולא יוכלו לקבלו, וח"ו ימותו וישתברו, כמו שמתו המלכים דזו"ן כנזכר, ויפלו למקום הקליפות ח"ו, ויהיה פגם גדול באו"א העליונים ח"ו, ולכן היו בבחי' אחור באחור, שהם כלים עבים וגסים יותר, ואז כשנמשך האור העליון עד מקום החזה דא"א, אז נכנס בין שתי אחורים דאו"א אשר שם, ולהיותם כלים עבים אין האור נבלע ונכנס בהם בכח, רק מועט, ועל ידי כן יכולים לקבלו. וזהו הטעם. שהיו אז או"א בבחינת אחור באחור.