תוכן

ד) והנה זהו ענין עליית לאה הנז"ל להתקן, כי הנה כאשר לאה זו, שהיתה אחור דמלכות בלבד דאימא, עולה למעלה להתקן, הנה היא עולה עד כנגד הדעת דז"א מאחוריו, ואז בחי' פנימיות דמלכות דאימא, העומדת שם, מלובשת תוך הדעת דז"א, היא מושכת את לאה, שהיא האחור שלה מבחוץ דז"א , כי יש לה חשק גדול להדבק עמה, כי היא אחור שלה, ומאירה בה, ומתקנת אותה, ועושה אותה בחי' פרצוף א', באופן זה: כי הנה לאה אינה רק אחור דמלכות דאימא כנז', שהיא ספירה א' בלבד, וכשעולה באחורי דעת דז"א, אז פנימיות המלכות דאימא, שבתוך הדעת דז"א , נותנת בה כח הארה פנימיות, ג' ספירות אחרות, שהם נה"י דאימא, שבתוך ראש ז"א. אעפ"י שהאחורים של ג' ספירות אלו לא עלו כנזכר, ואז נעשת לאה פרצוף א', מד' ספירות שהם: נה"י, מלכות. וזהו שיעור פרצופה.