תוכן

פ) הנה בפסוק זה, יש ב"פ גאות, רק שגאות א' הוא מלא בו', והשני הוא חסר. והנה גאות א' בפירוש, והב' בר"ת 'גליו 'אתה 'תשבחם. והענין: דע, כי כל מציאת גלים וגאות אלו, הם כולם בסוד השערות, כי שערות דא"א הם כמנין קדו"ש, כנזכר באדרא. והנה גאו"ת גי' קדו"ש, וכן כל השערות האלו, הם סוד מבועים ונהרות, המושכין מים מן הים, מן החכמה, סתימאה עילאה דא"א. וז"ס גאות הים, כי נמשכין מים מימי החכמה סתימאה, ואלו השערות נעשים גלים, כי כולם בסוד הגבורות. ואלו השערות, הם סוד נימי הכינור המשורר, כי כל שיר מסטרא דנביאים של גבורה, ואלו הם המתגאים ונושאים קול השיר. אמנם אתה, הוא סוד החכמה, הנקראת אתה, וזהו אתה מושל וכו', כי ממנה נמשכים. אמנם ידעת, כי יש קדוש, ויש קדש. וקדש הוא למעלה מן הקדוש, ושניהם בזו החכמה סתימאה. לכן הם ב' פעמים גאות גאת בזה הפסוק, והם גימ' קדוש וקדש. וזה יהיה פי' הפסוק, ה' מלך גאות לבש.