תוכן

א) התחיל לדבר בזכר, ואח"כ בנקבה. ולמה לא התחיל בנקבה, אלא יש לדעת, כי כשיצאו מלכין קדמאין מבינה, בסוד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, כי הנה הבינה הוא אדום, שדינין מתערין מינה, נפלו ומתו. ואח"כ הוצרכו לחזור בסוד העיבור בבטן הבינה, כדי להתברר שם. והנה או"א לא הוצרכו אל עיבור, כי לא נפלו רק מחסד ולמטה כל הז"ק. אבל אלו ז' שנפלו, הוצרכו לחזור ולהתברר שם במקום בטן הבינה, ששם לא היתה נפילה, שם נעשה הבירור, וישבו שם ט' חדשים בסוד העיבור, כדי להתברר אח"כ בסוד הלידה. והנה כשיצאו, לא יצאו אלא ו' לבד, שהוא הז"א בסוד ו' זעירא, ועדיין לא יצאה הנוקבא. ואח"כ כשבאו לו המוחין שבעיבור ב' אז יצאה הנוקבא מאחוריו. ולפי שאלו המוחין ויציאת הנוקבא תלוי במעשה התחתונים, והם בעלי בחירה, ואפשר שיעשה או לא, לכן אמר ואם נקבה תלד על צד ספק, אם יהיה אם לא, אבל הזכר ודאי תלד.