חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

ההסתר – אמצעי לגילוי

תוכן

ההסתר – אמצעי לגילוי

בפסוק (איוב לח, א) 'ויען ה' אל איוב מן הסערה', והוא על דרך משל, למי שמת לו אביו בקטנותו, ואמר לו שיש בית אחד בחדריו שאין שם שום אור רק חושך ענן וערפל, ומצוה אותו שלא יכנס שום אור אל הבית רק לאחר כמה שנים. והילד שמע לצוואת אביו והניח הבית ההוא בחשכו בלי אור, ולא ידע אם יש איזו דבר בהבית הזה, ואחר שהגדיל ולקח נר וכנס אל החדר, ראה איך שיש שם כמה אבנים טובות ומרגליות. והנה ההון הרב ההוא היה מוכן ומזומן מכבר מבעוד שהילד היה בקטנותו בעדו, ר"ל בעד הילד, רק שבאם היה יודע מהונו בקטנות, קטן אינו יכול לשמור עצמו, ובפרט ממונו, שלא ידע שום ערכו ושויו, נמצא שחסרון ידיעתו הוא עצמו היה השמירה לממונו, בעבורו[1].

וזה פירוש הזוהר הקדוש (משפטים אות טו) 'עוּלֵימְתָא שַׁפִּירְתָּא דְלֵית לָהּ עֵיינִין' (-עלמה יפה שאין לה עינים), שהעלם וההסתרה הוא שפיר עד הגדלות, ואז מוצא כל ההון המוכן לו מכול מראש.



[1] נראה שמפרש, שעניית ה' לאיוב היתה דווקא "מן הסערה", כלומר, מתוכה, שההסתר הוא זה שגרם לגילוי וכמו שמבאר בהמשך.