תוכן

יז) ענין איסור המלאכה ביום טוב והיתר אוכל נפש, סודו הוא, כי כל הימים טובים הם בסוד התבונה הרביעה על בנין, ולא בבינה העליונה, והשם של תבונה הוא שם ס"ג. ויו"ם טו"ב הוא עולה ע"ג, כמנין ס"ג עם עשר אותיותיו. ואמנם בימים טובים עצמם יש חילוק, כי ביום טוב ראשון כמו בפסח, עלו הת"ת והמלכות, ומזדווגים שם למעלה בספירה ראשונה של התבונה, ובשבועות בספירה אחרת שלה הכל לפי המועדים. נמצא, כי כל הי"ט הם בתבונה. והנה תבונה זו, כבר ביארנו שהיא המתלבשת בז"א. ואמנם כבר ידעת ענין תלת עלמין הנז' בראש אדרת נשא, ושם ביארנו שהא' כנגד הבריאה, והיא אלף עלמין, והשני כנגד היצירה והוא נ"ז, והשלישי כנגד העשיה והוא צ"ו. והנה מלאכ"ה בגימטריא צ"ו, כמנין עולם העשיה, ולכן כל מלאכה היא בעולם העשיה, ולפי ששם הוא תוקף הקליפות, ולכן נאסרה המלאכה ביום זה שלא לעורר הקליפות, אבל אוכל נפש הוא כנגד היצירה, שאין שם כל כך אחיזה לקליפות, לכן הותר ביום זה. ולכן תמצא כי מלת אוכ"ל בגימטריא נ"ז, שהוא בגימטריא כמנין א"ל הוי"ה, כנגד עולם היצירה.