תוכן

ח) נתבאר בענין חטא קין והבל. ונבאר בו מציאות צמר ופשתן מה מקומם. נודע משאחז"ל בב"מ המוכר שדה לחברו לז' שנים לא יזרענו פשתן וטעמו פירשו בגמרא, כי הפשתן מכחיש כח הקרקע, ואין חוזר אלא עד ז' שנים. וארז"ל פשתן נקרא עץ, כד"א בפשתי העץ. ובסוד המלכות מפרי האדמה מנחה לה'. והוא סוד רוחא דשבק בה ת"ת כשעשאה כלי. והוא שם ב"ן, והוא ביסוד שלה, שלכך נקרא עץ, לכן דע שכל צומח ואילן הם במלכות דיצירה. והנה קין (הבל) העלה מלוי דשם ב"ן זה שבמלכות לת"ת בסוד מ"נ כנודע, והחטא היה כי שם זה צריך שיהיה במלכות לעולם, כדי להעלות מ"נ, לקבל אור העליון מ"ד, ושניהם ישארו בה. אבל קין לא העלה מ"נ, אלא לעקרם ממש משם ולחזור אל מקורם ממש בז"א עצמו, ובסוד הפשתן שמכחיש כח הקרקע בז' שנים, והוא שם ב"ן זה, שהוא כח המלכות, כח של קרקע, וכל מציאת הז"ס תתאין שבה מכחיש כחם, והם הז' שנים וזש"ה ויבא קין מפרי האדמה, פי': מה שקרא פרי האדמה, על שהוא יונק כל כח האדמה, ועוקרו משם ומכחישו, וזה מפרי האדמה, ומזה הוציאו רז"ל דשל פשתן היה. והנה פרי זה העלה מנחה לה' שהוא הז"א, והחזירה לשרשה, ונשאר המלכות עתה חסירה משם ב"ן, וזהו חטא קין, (והבל) ואמנם הבל בא לתקן טעות קין, והביא צמר. והענין, כי דעת הזה שמוריד ז"א לנוקבא, הוא בא מדעת עליון דמזלא יקירא כנודע, כי ע"י מתחברים או"א, ומשם ניתוסף כח לז"א, ואז נזדווג בנוקבא, ויהיב בה האי רוחא, כנודע בסדר ק"ש שעל המטה, להרוג המזיקים. ונמצא שהביא צמר להחזיר בו סוד דעת עליון, כדי להשפיע גם בז"א, ואז גם הוא יחזור לשוב בה כח זה שעקר קין משם, והוא האי רוחא, ולכן הביא הבל מבכורת צאנו וכו'. והענין, כי כבר בארנו שחטא קין היה ביצירה במלכות שבה, ואז הוצרך הבל להמשיך מדעת עליון דא"א דיצירה הנזכרת, וידוע שכל כח זה הוא ביסוד דיצירה כי היסוד נקרא חי, והנה סוד הדעת נקרא יסוד, והוא סוד הכבשים, כי כבש הוא בהיפוך שכב, כי ממנו סוד השכיבה העליונה, וז"ס ומלאו את הארץ וכבשה, וז"ס הכבוש השוכב עמה. ודע כי כמו שיש זקן העליון, יש למטה זקן התחתון סביב היסוד, והבן סודות גדולות אלו, כי כמו שיש י"ג ת"ד עילאה, כך יש י"ג ת"ד תתאה ביסוד. וז"ס גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות והבן זה. וכבר הודעתיך כי מנה"י דא"א, ממנו נעשה ז"א, ומאותו זקן תחתון דא"א, נעשה דיקנא דז"א. וז"ס מן המצר קראתי יה וגו', דהני קראי בדיקנא דז"א אתאמרו, כי יצא מסוד אותו צמר כבשים שהוא ביסוד עליון דא"א, ולכן צמר אותיות מצר, וז"ס מן המצר קראתי.