תוכן

כא) בענין פאת הראש, היה מורי זללה"ה נוהג, להניח כל רוחב הצדעים, שהוא כל שערות שיש מן האזן עד שליש המצח, שהוא חלק שיש בראש משני צדדי המוח ומפסיק בנתים, ובגובה היה מניח שעור, אם יקימו האזנים למעלה בראש עד אותו מקום ויותר מעט למעלה, ובזקן היה נוהג שלא לגלח כלל ועיקר, לא בתער ולא במספרים, לא למעלה ולא למטה בשום מקום, רק השער שעל השפה המעכב מלאכול, היה חותך במספרים ולא בתער, גם שער הפאות שעל הראש היה מניח לגדלם, ולא חתכם עד שגדלו כל כך שיכנס למטה במקום שער הזקן ממש, שאז היה חותכם, עד שיעור אותו מקום, כי משם ולמטה לא יקרא פאת הראש.