תוכן

יא) וזמ״ש ד׳ נכנסו לפרדס, שהוא: פשט, רמז, דרש, סוד. ונכנסו, להבין ולידע פנימיות הסוד. ולהבין כוונתינו, נקשה עוד בענין בריאת אדם הראשון, ששמו הקב״ה בגן עדן לעובדה ולשומרה, ואמרו רז״ל שהם מ״ע ומל״ת. והרי זה היה קודם שחטא, וקודם שנגזר עליו מיתה כנזכר, א"כ איך אפשר לקיים מצות התורה, אדם כי ימות באהל. לא תשימו קרחה בין עיניכם למת. או כי יגח שור את איש כו'. וכמה מצות שאם הפשט שלהם זה היה, כפי מה שיש לנו עתה, לא היה אפשר לקיימם כלל. והוא היה חייב ודאי לקיימם, רמ״ח מ״ע, כנגד רמ״ח איברים ושס״ה מל״ת, כנגד שס״ה גידים. ואיך אפשר.