תוכן

י) והנה באותיות ב״ן זומ"א, ב״ן מ״ו ז״א. והנה כשזו״ן עושים זווג, לעלות מ״ד ומ״ן, לצורך זווג או"א, שישפיעו בהם במ״ד, כדי שתהיה להם שפע ברבוי, להשפיע הם ג״כ בעולמות בי״ע, הנה בהעלות זו״ן המ"ן והמ״ד, לומדים להשיב להם או״א, ועושים ג״כ זווג, הלומד מכל אדם,כי כל הוא יסוד. אדם, זו״ן. ור״ת ה׳לומד מ׳כל א׳דם, ר״ת מ״ו, מלוי דאבא כנ״ל. והוא שם מ"ה, ז״א. וסופי תיבות, למ״ד, יסוד, מגדל הפורח באויר, וסומכים אותו מלמעלה או״א, כנזכר בדרושים. מכל מלמדי השכלתי, ר״ת כמנין אלהים, וזו״ ן כל אחד נקרא אלהים,לגבי עתיקא, כנזכר בכוונת הנעילה. וסופי תיבות, כמנין חמשים שערי בינה, אשר מלכות מקבלת הארתם, בסוד כל״ה, כ״ל ה', ה׳ כל א׳ כלול מעשר.