תוכן

ג) והנה הרצועה הסובבת הראש, היא בחי׳ תבונה. והרצועות התלויות, הם נו״ה כנודע. וזהו נ״ל הטעם, שאותו החכם שנהפכה לו רצועת הראש, ועשה מ׳ תעניות, כמנין מ׳ דתבונה. וגם כי היא מלכות דבינה, כנודע. והנה כל זה ביארוהו בס״ה באורך, באדרת האזינו דף ר״ץ ע״ב, על פסוק ונהר יוצא מעדן, ר״ל ונהר, היינו יסוד התבונה, רחובות הנהר, כמנין ב׳ פעמים ק״ל דחו״ג. והיינו ה,, יוצא מעדן חכמה, והיינו יו״ד. יוצא, ולא יצא, מורה אל או"א, דלא פסיק רעותא דילהון לעלמין. כנזכר באדרא. להשקות את הגן, דא ו', ת״ת. והיה לארבעה ראשים, דא ד׳ מלכות, היינו ה׳, דלת הוה כנ״ל. ובעבור שבה׳ אחרונה נשלמו ארבע אותיות הוי״ה, לזה כתיב והי״ה לארבעה ראשים, והי״ה אותיות הויה. הם ארבעה ראשים, דארבע עולמות אבי״ע.