תוכן

"עבדו את ה' בשמחה" (תהלים ק' ב')
רעדה - היינו יראה, שהאדם רואה איך שאינו בשלימות. ("וגילו ברעדה". תהלים ב')
בשמחה - היינו בזה שנתנו לו הזדמנות לעשות איזו מצוה, אפילו שלא בכונה שזה נק' "נפרעין ממנו שלא מדעתו", היינו שיש להשי"ת נחת רוח ממעשיו הגם שאין מכוון לזה. "מדעתו" – היינו שהוא פורע מדעתו, כלומר שכל מעשיו הם רק בכדי שיהיה נ"ר ליוצרו. ("עבדו את ה' בשמחה". תהלים ק').
חי - היינו שיש לו הרגש עצמו, משא"כ דומם וצומח שאין להם הרגש עצמו.
מדבר - היינו שיש לו הרגש של חבירו ג"כ.
יהודי - היינו שיש לו הרגש אלוקות הנק' התלבשות השכינה.
הצורך לביטול - הוא כמו חטה שנרקבה ונתבטלה מצורתה הראשונה ועי"ז יש לה פריה ורביה. כמו"כ צריך להרקב את הרצון לקבל וצריך לקבל ומקבלת צורה חדשה שהיא קבלה עמ"נ להשפיע, ועי"ז יש פריה ורביה היינו שמקבל הרבה תענוג. שמקודם היה לו תענוג מהארה דקיקה ואחר התיקון מקבל הארה ממשית.
חירות - הוא רק בבחירת הסביבה, מטעם שכל אדם משועבד לסביבתו.